המפוזר מכפר אז"ר

המפוזר מכפר אז"ר

על גלגוליו של "המפוזר מכפר אז"ר"

ביום הולדתו השמונים זכה הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' לכבוד מיוחד. תושביו של מושב עובדים קטן בבקעת אונו, ליד רמת גן, החליטו ב-1932 לקרוא לישוב על שמו עוד בחייו - כפר אז"ר.

בשנת 1938 רעשה האדמה במושב החקלאי. ילדי הישוב יחד עם ילדי ישראל החלו לדקלם על פה את מאורעותיו המחורזים של גיבור מצוייר - אלעזר המפוזר שמו - שיצא הישר מדפי עיתון 'דבר לילדים':

אלעזר המפוזר,
המפוזר מכפר אז"ר.
בא לים של תל-אביב,
פלא-מים מסביב.
בבגדים נכנס לים,
ובתוך המים הוא פושטם.
ובבגד הרחצה,
מתכונן לקפיצה.
אחת, שתים ו...שלוש!
קפוץ מהר,
קדימה
ראש!

ואוי לאותה בושה, מחברת הסיפור המצוייר שחתמה רק בשמה הפרטי, לאה, קבעה את מקום מגוריו של הלץ דווקא בכפר אז"ר, ואוי לאותו סקנדל - הסיפור התפרסם בהמשכים, לא פחות ולא יותר, דווקא בעיתון ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, הוא "דבר לילדים"​!

משלחת של תושבי היישוב יצאה לפגוש במשוררת, לשכנעה לוותר על שם היישוב כדי שלא ייהפך למושא לעג כמו "חכמי חלם". השמועות יודעות לספר על שיחה קשה במיוחד, על צעקות ונפנופי ידיים מאיימים, עד שנאותה הסופרת המכובדת לשנות את החרוז, ולשכן את המפוזר ב"הוֹר ההר".

חזרו החברים והתקבלו על ידי תושבי הכפר בחגיגות שמחה. אלא מה? כך טוענים זקני הישוב, לחץ הקהל גבר על הפחד ועל ההיגיון, והמשוררת חזרה בה מהבטחתה, והחזירה את המפוזר לשכון בכפר אז"ר, שם הוא מתגורר עד ימינו אנו.

עד כאן האגדות.

העובדות ה"יבשות" מספרות משהו אחר:
"המפוזר" נכתב בכלל על ידי המשורר הרוסי היהודי ש' מהרשק בשנת 1932. בשנת 1938, עוד הרבה לפני שיצא כספר, פרסמה לאה גולדברג את התרגום והעיבוד שלה ליצירה ב"דבר לילדים".

כדי למצוא חרוז ל"מפוזר מרחוב הברֵכה" כפי שמופיע במקור הרוסי, שיכנה אותו לאה גולדברג בהוֹר ההר:

"איש אחד היה בעיר
כל תינוק אותו הכיר.
זה האיש המפוזר,
המפוזר מהור ההר."

באותה שנה זוכים סיפוריהם המצויירים של לאה גולדברג ואריה נבון להצלחה עצומה בקרב הילדים. בשנת 1939 החליטה לאה גולדברג להשתמש בדמותו של המפוזר כגיבור לסיפור מצויר בהמשכים. היא נתנה לו שם: "אלעזר המפוזר" ושיכנה אותו הפעם בכפר אז"ר.

הסיפור התפרסם בהמשכים בכרכי "דבר לילדים". כמה סיבות יכולות להיות לשינוי מקום מגוריו של המפוזר מהור ההר לכפר אז"ר: אלף, השם התנכ"י "הור ההר" לא נקלט טוב בקרב הקוראים הצעירים. בית, לאה גולדברג רצתה ליצור הבדלה בין המפוזר של מהרשק לבין המפוזר שלה ושל אריה נבון. גימל, משלחת של ועד היישוב הור ההר נפגשה אתה, ודרשה ממנה בתוקף לשנות את שם המקום.