קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

פרשת תזריע

פרשת תזריע

נחלת צבי (קן מפורשת), צבי בן אליהו גוטמכר, לבוב, 1873

נחלת צבי (קן מפורשת), צבי בן אליהו גוטמכר, לבוב, 1873

פרשת תזריע פותחת בדיני יולדת. היולדת צריכה להביא קרבנות כפי שכתוב: "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד אֶל-הַכֹּהֵן" (ויקרא יב, ו). במקרה והיולדת ענייה ואינה יכולה להביא קרבן של כבש אפשר להביא שני תורים, כפי שנאמר: "וְאִם-לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה". (שם, ח)

האפשרות להביא שני תורים או שני בני יונה, יצרה מציאויות בעייתיות. נשים רבות הגיעו בבת אחת למקדש להקריב את קרבנותיהן. לפעמים אישה אחת צברה חובות ממספר לידות והביאה מספר קנים (זוגות של תורים או בני יונה) לבית המקדש. הכהן היה צריך להקפיד להקריב מספר שווה של חטאות ועולות. במקרה של טעות תיאלץ האישה להביא זוג נוסף. ידועה המשנה במסכת אבות: "רבי אלעזר (בן) חסמא אומר: קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה" (אבות ג, יח). ומסביר רבי עובדיה ספורנו: "קינין – קרבנות העוף קרויין קינין, לשון קן צפור. ויש בהן הלכות חמורות, כגון אם נתערבו חובה בנדבה, או עולה שמעשיה למעלה בחטאת שמעשיה למטה".

בגלל בעיות אלו ואחרות מונה במקדש אדם מיוחד שהיה אחראי על הקינים. במסכת שקלים נאמר: "אלו הן הממונים שהיו במקדש: יוחנן בן פינחס על החותמות, אחייה על הנסכים, מתיה בן שמואל על הפייסות, פתחיה על הקינין. פתחיה זהו מרדכי, ולמה נקרא שמו פתחיה? שהיה פותח דברים ודורשן ויודע בשבעים לשון" (שקלים פרק ה, א). מסכת מיוחדת יוחדה לעניינים אלו – מסכת קינים, שהיא האחרונה בסדר קדשים. למסכת קינים אין תלמוד, לא ירושלמי ולא בבלי.

אחד ממבשרי הציונות הנודעים הוא הרב אליהו גוטמכר (תקנ"ו-תרל"ה; 1837-1796). למד עם רעו הרב צבי הירש קלישר אצל רבי עקיבא איגר. כיהן כרב בפלעשען שבמחוז פוזנא. בשנת ת"ר (1840) מונה כרב בעיר גריידיץ בה כיהן עד פטירתו. התפרסם כצדיק פועל ישועות. ורכש לו מעריצים רבים. בנו בכורו צבי נולד לו בשנת תקע"ח (1818). לצערו נפטר בן זה על פניו בכ"ד שבט תרל"א (1871), בלי שזכה להעמיד בן. בשנת תרל"ג (1873) החליט האב השכול להוציא ספר לזכרו של בנו: 'נחלת צבי' הכולל הסברים עם ציורים להמחשת העניינים הנידונים במסכת יבמות ו'קן מפורשת' הסברים עם ציורים למסכת קינים. בספר זה כלל הרב גוטמכר את 'צפנת פענח' – ביאורי מאמרי רבה בר בר חנה בפרק המוכר את הספינה שבמסכת בבא בתרא ושלום בפמליא של מעלה: יישוב סתירות בין חלקי השולחן הערוך ומפרשיו.

לפניכם סריקה של הספר נחלת צבי, לבוב, 1873