קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

עלון חג העצמאות בעברית ובערבית-יהודית
עלון חג העצמאות, 1951, מתוך אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית

עלון חג העצמאות בעברית ובערבית-יהודית

הגיליון פורסם במאי 1951 בקזבלנקה על ידי חיים נחמני לכבוד חגיגות עצמאות השלוש למדינת ישראל. הכותב, חיים נחמני, עסק במסחר בקזבלנקה ומאמצע שנות השלושים לקח מרכזי בפעילות הציונית והעברית; בתחילה הוא השתתף בוועד המארגן של "מגן דוד", האגודה הוותיקה להפצת השפה העברית בקזבלנקה שהוקמה בשנת 1919, ובתקופת מלחמת העולם השנייה הקים אגודה נוספת להפצת העברית בשם "חובבי השפה". בשנת 1946 נמנה על מייסדיה של "תנועת המזרחי" במרוקו. הגיליון ליום העצמאות פורסם כנספח מיוחד לשבועון בערבית-יהודית כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה, "חדשות על אחינו בארץ ובגולה", שכתב וערך נחמני ושהופץ בבתי הכנסת במרוקו בימי שישי ובאמצעותו נחשפו קהלים רחבים לידיעות מארץ ישראל ומהתפוצות.

בגיליון החגיגי ליום העצמאות הסביר נחמני כי יום העצמאות באותה שנה ביום שישי ועל כן חוגגים את החג במשך יומיים - שישי ושבת. בהמשך הוא מסביר כי בדומה לחגים כמו חנוכה ופורים יש לקרוא את ההלל. הוא מציין כי יש לקרוא הלל שלם, נושא שעמד במחלוקת במשך שנים בישראל ובתפוצות. בהמשך הגיליון החגיגי הוא מתאר את התפתחות המדינה בשלוש שנים האחרונות תוך התייחסות להכפלה של מספר התושבים היהודים בתקופה הקצרה, לעלייה של קהילות יהודיות (תוך התייחסות רחבה לעלייה שלה הקהילה היהודית בעירק), והתפתחות ההתיישבות במדינה. הגיליון מסתיים בקריאה לתרומה לקק"ל כדי לסייע בהתיישבות במדינת ישראל. הוא חותם את הגיליון בפסוק: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" ולאחר מכן "ותזכו לעליה תכופה בקרוב אמן". ניתן לשער את ההתרגשות והשמחה שאחזה במאזינים בבתי הכנסת במרוקו באותה שבת.

 

האזינו להקלטה – הקראה מתוך העלון

חג-העצמאות!
הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם:
קק"ו!

ענדנא אונור ופרחא נעלמו ישראל כואננא לעזאז די באקיין מסתתין פלגולה באיין נהאר אזמעא 5 איר 5711 (11 מאי 1951) הווא אנהאר דלעאם אתאלת די יום העצמאות די באס תכוונת מדינת ישראל, ופהאד אנהאר האדא ליהוד דלעולם מזמועא עאמלינו "פיצטא" יעני יום טוב ושמחה. ומן סבבא די האד לעאם זא האד אנהאר פנהאר 5 אזמעא לאזם נעמלו יומאיין, יעני נהאר אזמעא ויום ש"ק באס נקדרו נעמלו לכבוד די יואתי האד לחג אזדיד די זכינא ורינאה אתכוון פייאמנא, ופארץ ישראל די ענדהום כלאק האד למועד וראוו נסים דיאלו בעיניהום, כא יעמלו תלת אייאם, יעני אזמעא, שבת ולחד, וכא יקולו באיין די יזכא וחדר פארץ ישראל וסאף להיבא די האד ל"פיצטא" כיף כא תדוז פמודעהא פחאל ילא סאף מלך המשיח זא פייאמו, ופארץ ישראל ופלכתרא דלבלאדאת דלגולה כא יקראוו הלל הגמור פהאד אנהאראת למקדדשין. וחתתא חנא לאזם נעמלו פחאלהום עלא קבל: אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה.

    

חג-העצמאות!
הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם:
קק"ו!

יש לנו את הכבוד והשמחה, להודיע לאחינו ישראל האהובים, שעדיין מפוזרים בגולה, שיום שישי 5 אייר 5711 (11 מאי 1951), הוא יום השנה השלישי ליום העצמאות, שבו נוסדה מדינת ישראל, וביום זה ממש יהודי העולם כולו, עושים אותו "חופשה", כלומר יום טוב ושמחה. ומהסיבה ששנה זאת יצא יום זה ביום 5 שישי, צריכים לעשותו יומיים. כלומר יום שישי ויום שבת קודש, כדי שנוכל לעשות כבוד שיאות לחג החדש הזה, שזכינו וראינוהו מתקיים בימינו, ובארץ ישראל, שבה נולד מועד זה, וראו את נסיו בעיניהם, עושים שלושה ימים, כלומר שישי, שבת וראשון, ואומרים שמי שזכה ונכח בארץ ישראל, וראה הפאר של ה"חופשה" הזאת, כיצד מתקיים בה, כאילו ראה מלך המשיח מגיע בימיו, ובארץ ישראל, וברוב הערים שבגולה, קוראים הלל הגמור, בימים המקודשים האלו. וגם אנחנו צריכים לעשות כמותם, מפני: אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה.

מתרגם: יחיאל פרץ

קורא: פרופ' יוסף שטרית

הקדמה: ד"ר דוד גדג'