כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
עלון חג העצמאות בעברית ובערבית-יהודית
הגיליון פורסם במאי 1951 בקזבלנקה על ידי חיים נחמני לכבוד חגיגות עצמאות השלוש למדינת ישראל. הכותב, חיים נחמני, עסק במסחר בקזבלנקה ומאמצע שנות השלושים לקח מרכזי בפעילות הציונית והעברית; בתחילה הוא השתתף בוועד המארגן של "מגן דוד", האגודה הוותיקה להפצת השפה העברית בקזבלנקה שהוקמה בשנת 1919, ובתקופת מלחמת העולם השנייה הקים אגודה נוספת להפצת העברית בשם "חובבי השפה". בשנת 1946 נמנה על מייסדיה של "תנועת המזרחי" במרוקו. הגיליון ליום העצמאות פורסם כנספח מיוחד לשבועון בערבית-יהודית כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה, "חדשות על אחינו בארץ ובגולה", שכתב וערך נחמני ושהופץ בבתי הכנסת במרוקו בימי שישי ובאמצעותו נחשפו קהלים רחבים לידיעות מארץ ישראל ומהתפוצות.
בגיליון החגיגי ליום העצמאות הסביר נחמני כי יום העצמאות באותה שנה ביום שישי ועל כן חוגגים את החג במשך יומיים - שישי ושבת. בהמשך הוא מסביר כי בדומה לחגים כמו חנוכה ופורים יש לקרוא את ההלל. הוא מציין כי יש לקרוא הלל שלם, נושא שעמד במחלוקת במשך שנים בישראל ובתפוצות. בהמשך הגיליון החגיגי הוא מתאר את התפתחות המדינה בשלוש שנים האחרונות תוך התייחסות להכפלה של מספר התושבים היהודים בתקופה הקצרה, לעלייה של קהילות יהודיות (תוך התייחסות רחבה לעלייה שלה הקהילה היהודית בעירק), והתפתחות ההתיישבות במדינה. הגיליון מסתיים בקריאה לתרומה לקק"ל כדי לסייע בהתיישבות במדינת ישראל. הוא חותם את הגיליון בפסוק: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" ולאחר מכן "ותזכו לעליה תכופה בקרוב אמן". ניתן לשער את ההתרגשות והשמחה שאחזה במאזינים בבתי הכנסת במרוקו באותה שבת.
