מלך היהודים

"הפעם לֹא היינוּ צריכים להכנס למערה כדי להגיע למנהרת הזמן. עצמנוּ עינים, דמינוּ את המנהרה, את הדרך, את החשךְ ואת הפתולים, וקוינוּ מאוד שהמנהרה באמת תקח אותנוּ לעבר. והנה אנחנוּ, ילדים של היום, עם מחשב, טלפון סלולרי והכל, היינוּ לכמה ימים לפני כמעט מאה וארבעים שנה, עגלונים על עגלה עלובה ומקרטעת. ברחוב הראשי של המוֹשבה התקהלוּ אנשים. "הרצל כאן!" מישהוּ צעק. "יחי מלך היהודים!" קראוּ כמה ילדים. איזוֹ התלהבות! היוּ שם ילדים, והיוּ שם נערים והיוּ שם גברים בבגדי עבודה ונשים עם סנרים. כלם נראוּ כאלוּ בזה הרגע עזבוּ איזוֹ מלאכה באמצע. "הרצל בארץ ישראל!" קראוּ כלם, "יחי מלךְ היהודים!"