בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
| כותר |
[אסף תדפיסים]. |
|---|---|
| מהדורה |
1-69. |
| מקום קשור |
Jerusalem (Israel)-place of publication |
| מוציא לאור |
[ירושלים ועוד] : [מוציא לאור לא ידוע] |
| שנה |
תש"ז-תשנ"ז |
| הערות |
עותק 2 של חלק [30] עם הקדשת המחבר בכתב ידו לפרופ' ש. ד. גויטיין. |
| הערת תוכן ותקציר |
[1]. על שיבושי-הלשון ודרכי עקירתם. "החנוך", תש"ז. [2]. לבעית היכפלותן של הגיי המעבר. תרביץ, תשי"ב. [3]. הכינויים העצמאיים לנסתר ולנסתרת במגילות ים-המלח. ארץ-ישראל, תשי"ד. [4]. השווא בהגייתם של בני-תימן. תשי"ז. [5]. על המלית בלהגים ערביים ומקבילותיה בעברית. תרביץ, תשי"א. [6]. בניין פעל ובניין נתפעל (לבירורן של צורות במסורות חכמים). תרביץ, תשי"ז. [7]. "שבע כפולות בגד כפרת". ספר טור-סיני, תש"ך. [8]. בקרת על ספרו של י. קוטשר: הלשון והרקע הלשוני של מגילת ישעיהו. קרית ספר, תשכ"א. [9]. קטע של משנה בניקוד שבין בבל לטבריה. "לשוננו" תשכ"א. [10]. הארמית הבבלית במסורתם של יהודי תימן. תרביץ, תשכ"א. [11]. מסורות הדורות בכפיפה אחת. הראל, תשכ"ב. [12]. האיי=חיים. (למהות שמושל רב האי גאון). תרביץ, תשכ"ב. [13]. הלשון העברית תש"ח-תשי"ח. ספר העשור של הדואר, תשי"ח. [14]. העברית בתחייתה. האנציקלופדיה החינוכית, ח"ב, 1959. [15]. לפירושו של המונח "מצותאת". "לשוננו", תשכ"ב. [16]. אור זרע. (תהילים צז, יא). תרביץ, תשכ"ב. [17]. הארמית הבבלית במסורת תימן: הפועל השלם. ספר חנוך ילון, תשכ"ג. [18]. לענין "הגון" שהוא חזן. סיני, תשכ"ה. [19]. דרכי החריזה של משוררי תימן ושאלת ייחוסו של מדרש הגדוללר' דוד אלעדני. תרביץ, תשכ"ה. [20]. הערות לתיאור שיטת הניקוד של מחזור וורמייזא. "לשוננו", תשכ"ה. [21]. מחקר מסורותיה של הלשון העברית ומפעל מסורות הלשון של עדות ישראל. "האוניברסיטה" תשכ"ו. [22]. בקורת על ספרו: SCHRAMM, G.M.: THE GRAPHEMES OF TIBERIAN HEBREW, קרית ספר, תשכ"ז. [23]. כתיב וקרי בספרות שלאחר המקרא במסורותיהן של עדות. "בואי תימן", תשכ"ז. [24]. מלשון הדייגים ויורדי הים בישראל, מאת ש. מורג, ור. ספן. לשוננו, תשכ"ח. [25]. בקורת על ספר של A. SPERBER: A HISTORICAL GRAMMAR OF BIBLICAL HEBREW, קרית ספר, תשכ"ח. [26]. ניקוד. אנציקלופדיה מקראית, כ"ה, תשכ"ח. [27]. העבודה במפעל מסורות הלשון של העדות. דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות, תשכ"ט. [28]. לתורת ההגה של הארמית הבבלית. לשוננו, תשכ"ח. [29]. על קוים אחדים בשימוש לשונו של ישיעהו השני אגב עיון בצירוף לאור גויים. בית מקרא, תשכ"ח. [30]. דברי מבוא לסדרי המשנה נזיקין, קדשים, טהרות ... כתב-יד בניקוד לפי מסורת תימן. [31]. העברית בפיהם של יורדי הים והדייגים, מאת שלמה מורג ורפאל ספן. תש"ל. [32]. המסורת הטברנית של לשון המקרא, הומוגניות והטרוגניות. תשל"ב. [33]. ומתערה כאזרח רענן (תהילים, לז, לה). תשל"ב. [34]. גניזת קהיר וחקר הלשון העברית. מולד, כרך ד, חוב' 24. תשל"ב. [35]. על חנוך ילון ודרכו בחקר הלשון. תש"ל. [36]. הערות אחדות לתיאורה של מערכת התנועות של העברית המדוברת בישראל. תשל"ג. [37]. שווא "נע מעט". 1973. [38]. מחקר הארמית הבבלית וכתבי-היד של הגניזה. תשל"ג. [39]. כתב-יד בבלי תימני של ספר דניאל. תשל"ד. [40]. על 'מלות מפתח' ו'מלות עדות' בלשונו של ירמיהו. [תשל"ו]. [41]. מפעלם של ראשונים: על דרכם של חכמי המסורה ועל מונחים ארמיים שטבעו. תשל"ד. [42]. מסורות הלשון של יהודי תימן. תשל"ו. [43]. עיונים ביחסי משמעות. תשל"ח. [44]. משניות מן הפרק "במה מדליקין" בשני כתבי-יד של גניזת קאהיר. תשל"ט. [45]. 'דרך נצב'. תשל"ט. [46]. בין מזרח למערב: לפרשת מסירתה של העברית בימי הביניים. תש"מ. [47]. מסורת תימן של לשון התלמוד. [תש"מ]. [48]. על לשון ואסתיטיקה והעברית בת-זמננו. תש"ם. [49]. על רקעה של מסורת הארמית הבבלית של עדת תימן ובירור שתי סוגיות במסורת זאת. תשמ"א. [50]. לתולדות החשיבה הבלשנית בימי הביניים. תשמ"ד. [51]. חקר לשון המקרא: אטימולוגיה וסימאנטיקה. תשמ"ג. [52]. הערות לסוגית הדו-תנועות בארמית הבבלית. תשמ"ג. [53]. העברית והרינסאנס בוונציה: אברם דבלמש וספרו מקנה אברהם. תשמ"ז. [54]. העברית החדשה בהתגבשותה: לשון באספקלריה של חברה. תש"ן. [55]. קהילות ספרד ומסורת ההגייה של טבריה: התקופה הראשונה. תשנ"א. [56]. הערות אחדות למבנה שדות סימנטיים והקשריים בעברית ובערבית. 1992. [57]. משקלי השירה העברית בימי הביניים: בחינות בלשניות אחדות. תשנ"א. [58]. .GRADED ISOLOSSES IN EAST ARAMAIC 1991. [59]. מסורת שומרון ומסורת תימן: נקודות מפגש. תשנ"ב. [60]. המלים העבריות בלשונות היהודים - מספר היבטים כלליים. תשנ"ב. [61]. תחומי מסורות - מספר בחינות כלליות בלימודן. תשנ"ב. [62]. המורשת הלשונית העברית של קהילות ספרד - פרקים אחדים. תשנ"ג. [63]. למודה של מורשת העדות: פרקים אחדים. תשנ"ד. [64]. על שבע כפולות בג"ד כפר"ת' בספר יצירה ועל שרי-שרה ואברם-אברהם. [65]. המגבש המשולב של העברית: בחינות של צורה ושל משמעות. תשנ"ה. [66]. משקל ונעימה בפיוטי קהילות תימן וספרד: בחינות אחדות. [67]. תוספות אחדות למאמרים שנתפרסמו ב"פעמים" 64. [68]. שתי דרשות: א. בכבודה של יהדות תימן. ב. בעקבות עגנון. תשנ"ז. [69]. לשאלת מוצאו של אלדד הדני: בחינה לשונית. תשנ"ז. |
| סימול במוסד בעלים |
From the collection of Professor Shmuel Moreh, 1932-2017 מהאוסף של פרופסור שמואל מורה, 1932-2017 من مجموعة الأستاذ شموئيل موريه، 1932-2017 |
| היקף החומר |
68 כרכים. |
| שפה |
עברית |
| מספר מערכת |
990012434450205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
