חזרה לתוצאות החיפוש

ראיון עם דוד צ'רנוגלז (מעיין)

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית
כותר ראיון עם דוד צ'רנוגלז (מעיין)
תיאור נולד בלנינגרד ב-1939. אביו של דוד, איסר, היה בצעירותו מדריך בתנועת "צעירי ציון". בזמן המלחמה איסר שירת כקצין רפואה בצבא. ב-1941 דוד ואמו התפנו לאזור הוולגה, וב-1944 הצטרפו לאיסר שהמשיך בשרותו הצבאי עד 1949. חלק מהתקופה שירת בגרמניה, וב-1948/49 שקל לערוק מהצבא דרך מערב גרמניה ולהגיע לא"י. אמו של דוד התנגדה לרעיון זה בגלל המלחמה שהתנהלה בישראל. נוסף על כך, איסר חשש שאחיו בברה"מ עלולים להיפגע בעקבות עריקתו. דוד למד בבית-ספר לילדי קציני הצבא בגרמניה, וב-1950 המשפחה חזרה ללנינגרד. במשפחה לא שמרו על חגים יהודיים. ב-1953, בזמן "פרשת הרופאים" והתגברות האנטישמיות הממלכתית, דוד הרגיש באווירה עוינת של אנטישמיות סביב אביו, ובבית-הספר שבו למד. ב-1956, בזמן מלחמת סיני, האזין ביחד עם אביו לשידורי "קול ישראל" ביידיש וברוסית. התחיל להתעניין בהיסטוריה יהודית, ועם סיום בית-הספר התקבל ללימודים במכון לחקלאות בלנינגרד.
ב-1958 ארגן חוג ציוני מקרב סטודנטים יהודים במטרה להכין תשתית וקשרים לעליה בעתיד. בחוג השתתפו כשמונה-עשרה אנשים. הם אספו ידיעות על ישראל, חיפשו ספרים בתחום של היסטוריה יהודית, הכינו והפיצו שלושה עותקים של פירושים לספרו האנטי-ציוני של יורי איבנוב על מדינת ישראל. ב-1960 דוד נלקח לחקירה בק.ג.ב, סולק מהלימודים, וגויס לצבא. לאחר השחרור סיים את לימודיו והחל לעבוד במעבדת כימיה חקלאית. ב-1965 ביחד עם בן טובבין (Tovbin) ארגן חוג ציוני חדש שבו השתתפו ארבעה-חמישה אנשים. ב-1966 החוג התמזג עם החוג הציוני של הלל בוטמן, אך במהרה נוצרו חלוקי דעות בין שני החוגים בגלל שדוד חשב שיש להרחיב את הפעילות ככל האפשר, ולנקוט בפעילות הסברתית נרחבת. מנגד, בוטמן ביקש לשמור על אופי סגור ומחתרתי יותר של ההתארגנות.
ב-1966/65 אל אנשי החוג הגיעו שמועות שיהודים מהרפובליקות הבלטיות עולים לישראל, והם שלחו לריגה מטעמם את אהרון שפילברג, שיצר קשר עם פעילים ציונים מקומיים. ב-1967 דוד ארגן אולפן ללימודי עברית והיסטוריה יהודית. מוהילבר לימד עברית, דוד לימד היסטוריה, והצטרפה אליהם קבוצת סטודנטים יהודים מקישינב שלמדו בלנינגרד (אנטולי גולדפלד). בגלל חילוקי דעות שהתקיימו בחוג דוד הציע לחלקו לשלוש קבוצות אוטונומיות, ולהקים ועד שבו נציג מכל קבוצה. ב - 1969 - 1970 הצטרפו נציגים של קבוצות נוספות עד שהיו בוועד שבעה-שמונה נציגים. אנשי הקבוצות שילמו דמי חבר של שלושה רובל בחודש להוצאות התנועה.
בפברואר 1969, במהלך מסיבת פרידה במוסקבה מפעיל ציוני מריגה, יוסף חורול, דוד מסר לו את פרטיו לצורך קבלת "ויזוב". מסר לחורול גם שמות של פעילים בלנינגרד כדי שישלחו להם חבילות עם דברי ערך מישראל והמערב. דוד ואנשי החוג בלנינגרד עסקו מעט בשכפול חומר של סמאיזדט יהודי במכונת כתיבה ובאמצעות צילום. ב-1970 ניסה לארגן מחנה קיץ של לימודי עברית במולדביה, אך היוזמה לא יצאה אל הפועל בגלל מעצרו ומעצרים של פעילים ציוניים אחרים ב-1970 בעקבות "פרשת המטוס". נשפט לחמש שנות מאסר. אשתו ובתו עלו לישראל ב-1973. עלה לישראל ב-1975.
יוצרים נוספים שהינו-קסלר, רמי (מראיין)
שנה 2009
הערות כותר על פי מידע מהמראיין בתחילת האודיו.
משך 025200
היקף החומר 1 משאב אלקטרוני (172 דקות)..
שפה עברית
זכויות גישה online_resources
הערת שפה הראיון התקיים בעברית.
מספר מערכת 990043635690205171

תנאי השימוש:

למחקר, לימוד והוראה

מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.

מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו גם למטרות הוראה ומחקר מסחריות.

חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.

אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.

שימוש שאינו ללימוד עצמי, הוראה ומחקר, מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט ו/או מבעל האוסף. לא נדרש אישור נוסף מהספרייה הלאומית.

ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר של בעל זכויות היוצרים/בעל האוסף: טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

תנאי השימוש נקבעו בהסכם עליו חתמה הספרייה הלאומית.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?