נתוני הוצאת הספרים לשנת 2022

נתוני הוצאת הספרים לשנת 2022

הספרייה הלאומית, צילום: עופרית אסף
למעבר לתוכן מרכזי

הספרייה הלאומית מפרסמת את דוח הספרים השנתי לשנת 2022, שבה יצאו לאור 6,971 ספרים


כמה נתונים בולטים בדוח הספרים לשנת 2022:

  • בשנת 2022 התפרסם מספר שיא של 2,004 ספרי פרוזה ושירה. נשים סופרות הן 60% ממחברי הספרים.
  • מערכות יחסים רומנטיות וזוגיות הן הנושא הראשי במרבית הספרים: בשנת 2022 התפרסמו 54 ספרים ארוטיים; 148 ספרים בסוגת "הרומן הרומנטי"; 115 ספרים על יחסים בין המגדרים ו־152 בנושא משפחה.
  • 422 ספרי הדרכה בנושאים מגוונים יצאו לאור בשנת 2022, שיא חדש בתחום שנמצא במגמת עלייה מתמשכת. מדובר בגידול של 11% מהשנה שלפניה.
  • נמשכת העלייה בהוצאת ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, אך רק 31% מהביוגרפיות נכתבות על נשים, לעומת 64% על גברים ו־5% על זוגות ומשפחות.
  • נוסף לספרים המודפסים, יצאו לאור עוד 1,258 ספרים דיגיטליים חדשים, לעומת 982 שנה קודם לכן.

 

כמדי שנה לקראת שבוע הספר, הספרייה הלאומית מפרסמת את נתוני הוצאות הספרים בישראל בשנה שחלפה – שנת 2022. בשנה זו נרשמו בספרייה 6,971 ספרים שהתפרסמו – ירידה קלה לעומת 7,344 הספרים שיצאו לאור בשנה שקדמה לה (2021). נוסף על כך יצאו לאור 1,258 ספרים דיגיטליים, ומדובר בעלייה יחסית ל־982 שיצאו בשנת 2021. כמו כן יצאו עוד 178 ספרים מוקלטים. נתונים אלו אינם כוללים עבודות גמר אקדמיות, כתבי עת ועיתונות.

רוב מכריע של הספרים היוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית – 94.1%, השיעור הגבוה ביותר בשנים האחרונות. אחריה אנגלית – 2.4%, כמחצית מהשיעור בשנת 2021; ערבית – 2.2%; רוסית – 0.6% ושפות אחרות (0.7%). נתון שלא פורסם בעבר מגלה שב־2.2% מהספרים יש שפה עיקרית נוספת, דהיינו מדובר בספר דו־לשוני או תלת־לשוני. תופעה זו בולטת במיוחד בספרי אומנות ותפילה.

84% מכלל הספרים (עיון, פרוזה, הדרכה ועוד) שיצאו לאור ב־2022 הם ספרי מקור, מעט פחות מבשנים קודמות. מבין הספרים המתורגמים שראו אור בישראל השנה מרבית התרגומים הם מאנגלית (75%, גבוה מהרגיל), והאחרים תורגמו מצרפתית (6%), גרמנית (4%) ו־35 שפות נוספות.

במרבית נושאי הספרים לא חלו שינויים משמעותיים לאורך השנים, אך אפשר לראות מגמות שינוי ארוכות טווח. כך למשל ספרים ופרסומים בנושא "ישראל – חברה והיסטוריה" מצטמצמים בכמותם כבר מספר שנים. רוב הספרים "הנעלמים" הם פרסומים מחקריים ודוחות של רשויות ממשלתיות שעברו לפורמט מקוון. מגמות הגידול בביוגרפיות וסיפורת נמשכות, ושאר התחומים מראים יציבות יחסית לשנה שעברה.

מגמת הגידול בהוצאת ספרי פרוזה ושירה נמשכה גם בשנה זו. בשנת 2022 התפרסם מספר שיא של 2,004 ספרי פרוזה ושירה, גבוה מהשיא הקודם של 1,874 ספרים בסוגה זו שפורסמו בשנת 2021. מתוכם 1,884 ספרי פרוזה ושירה יצאו לאור בעברית, ומהם 1,490 הם ספרי מקור שנכתבו בשפה העברית. שאר הספרים תורגמו משפות אחרות, במיוחד אנגלית (83%), צרפתית, גרמנית ורוסית. נוסף להם יצאו לאור גם 49 ספרי פרוזה ושירה בערבית, 28 ברוסית, 27 באנגלית ו־16 בשפות נוספות.

אנו רואים כי גם בשנת 2022 בספרים המודפסים חלה עלייה בסוגת הפרוזה על חשבון סוגת השירה: 70% (1,400 ספרים) מכלל הספרים שיצאו לאור בישראל השנה הם פרוזה; 23% הם ספרי שירה; 6% נכללים בסוגת הסיפורים הקצרים. כמו כן הופיעו השנה 16 ספרי מחזות.

בדיקת מגדר המחברים מגלה כי גם בשנת 2022 יותר נשים כתבו ספרי פרוזה ושירה מאשר גברים. בממוצע נשים כתבו 60% מהספרים בסוגות הפרוזה השונות, אם כי ניתוח מעמיק יותר מראה שב־2022 (בשונה משנת 2021) 56% מספרות המקור והשירה נכתבה בידי נשים, לעומת 70% מהספרות המתורגמת שחוברה בידי נשים. רק בסוגת כתיבת הסיפורים הקצרים גברים כתבו יותר מנשים – 56% מספרים אלו נכתבו בידי גברים.

ומהם נושאי הספרים? בשל כפילויות של נושאים וספרים רבים שעוסקים ביותר מנושא אחד מובהק, אפשר רק להעריך הערכות כלליות על הנושאים של ספרי הפרוזה שאנו קוראים. כך למשל מגפת הקורונה בולטת בהיעדרותה, וב־12 ספרים בלבד היא הנושא המרכזי בעלילה. 31 ספרים עוסקים בשואה, ועוד 22 ספרים מתייחסים למלחמת העולם השנייה ללא קשר ישיר לשואה.

מערכות יחסים רומנטיות, זוגיות ומערכות קשרים בין גברים לנשים הן עדיין הנושא הראשי במרבית הספרים, לפי החלוקה הזו: לפחות 54 ספרים ארוטיים התפרסמו בשנת 2022; 148 יצאו בסוגת "הרומן הרומנטי"; 115 ספרים עוסקים ביחסים בין המגדרים ו־152 בנושאי משפחה.

בספרות הפרוזה למבוגרים פורסמו גם 88 ספרי מתח ו־31 ספרי פנטזיה. שאר נושאי הספרים מתחלקים לעשרות תחומים קטנים יותר כמו ספרי מסעות וספרים על בעלי חיים ועל עולמות התעסוקה והעבודה. ועוד נתון לא מפתיע ולא חדש: מתוך הפרוזה הישראלית המקורית הרוב הגדול (כ־90%) של העלילות מתרחש בישראל, ואילו בפרוזה המתורגמת רק כ־8% מהסיפורים מתרחשים בישראל.

1,137 ספרי ילדים ונוער חדשים יצאו בשנת 2022, נתון דומה מאד לשנה שקדמה לה. מרבית הספרים יצאו לאור בעברית (93%) ומיעוטם בערבית ואנגלית (3% בכל שפה) ובשפות נוספות.

רוב גדול (73%) של ספרי הילדים נכתבו במקור בישראל. מבין המתורגמים (סה"כ 311 ספרים) 84% תורגמו מאנגלית.

כמות ספרי הקומיקס חזרה למספרים הרגילים (79) אחרי שנת שיא ב־2021. 37% מספרי הקומיקס מיועדים לילדים במגזר החרדי, אחוז נמוך יחסית לשנים קודמות.

10% מכלל הספרים מיועדים לפעוטות וילדי גן. כמחצית ספרים אלו עשויים מחומר קשיח (53), שליש מספרים אלו כוללים רכיבים מיוחדים כגון פאזלים ותמונות קופצות (38) ולעיתים חוברות יחד שתי התכונות (21). מתוך סך הספרים, לפחות 17% מספרי הפעוטות והילדים נכתבו בחריזה.

למעלה מ־16% מהספרים יצאו לאור בהוצאות המתמחות רק בציבור החרדי.

בחלוקה מגדרית 64% מספרי הילדים והנוער נכתבו בידי נשים – הן בספרי המקור בעברית והן בספרים המתורגמים.

ומה תוכנם של ספרי הילדים והנוער? כמו בספרים למבוגרים, קשה להגדיר כמה ספרים נכתבו בכל נושא כיוון שספרים עשויים להקיף מספר נושאים במקביל, אך יש כמה כיוונים מובילים: ב־21% מהספרים חיות הן הדמויות הראשיות; 14% מהספרים הם ספרי פנטזיה, רובם (68) משתייכים לסדרות מתורגמות; חברויות ומשפחה הן הנושאים ב־11% לפחות מהיצע הספרים לילדים. נתון מעניין בקשר לנושאי הספרים מגלה ש־9% מהם עוסקים בתיווך רגשות כמו התמודדות עם כעס, קנאה, עלבון וכדומה. מעניין לציין כי 3% מהספרים מתמקדים בהתמודדות עם מחלות או מוגבלויות (אצל הילד או בסביבתו). 8 ספרי ילדים שיצאו בשנת 2022 עוסקים במישרין בנושאי להט"ב ושינויי מגדר.

בשנת 2022 יצאו לאור 2,525 ספרי עיון. זוהי ירידה קלה ביחס ל־2021 (שבה הופיעו 2,778 ספרי עיון). כמות ספרי העיון שיצאו לאור נמוכה משמעותית ממספר הספרים שיצאו לפני הקורונה. לשם השוואה, בשנת 2019 יצאו לאור 3,725 ספרים.

כך למשל נמשכת מגמת הירידה (כ־8% ירידה השנה) בהוצאת ספרים על מדינת ישראל והחברה ישראלית, במיוחד בדוחות של עמותות ומשרדים ממשלתיים הפועלים בתחומים אלו. בתחום זה חומרים רבים מתפרסמים ונרשמים כספרים דיגיטליים (ראו בהמשך) או בפרסום באתרים ללא עיצוב סופי כספר. גם במספר הספרים בתחום מדעי היהדות ניכרת ירידה קלה בשנת 2022. המספר במדעי הרוח והחברה נשאר כמעט ללא שינוי, ובספרי מדע ורפואה לציבור אף נרשמה עלייה.

הפער המגדרי בקרב מחברי ספרי העיון נשאר ללא שינוי מהותי יחסית לשנה שעברה. על אף זאת אפשר לראות גידול בשיעור של ספרי מדעי הרוח והחברה הנכתבים בידי נשים, שעלה מ־26% בשנת 2021 ל־34% בשנת 2022.

למרות הנגישות הגבוהה למרשתת, רבים עדיין מעדיפים להשתמש בספרי הדרכה כשהם מתעניינים בלימוד והיכרות עם תחומים ונושאים חדשים. לא פחות מ־422 ספרי הדרכה בנושאים שונים יצאו לאור בשנת 2022, שיא חדש בתחום שנמצא במגמת עלייה מתמשכת. מדובר בגידול של 11% לעומת שנת 2021. כמה מהנושאים של ספרי ההדרכה הם: העצמה אישית – 31% מספרי ההדרכה; שיטות להרוויח כסף – 18%; זוגיות, הורות ומשפחה – 20%; טיולים (בישראל ובחו"ל) עומדים על 3%; וספרי בישול עלו ל־9%.

מקור או תרגום? רק כ־12% מספרי ההדרכה הם מתורגמים, והיתר נכתבו במקור בישראל. מעניין לגלות שבתחומים של העצמה אישית ותכנון פיננסי יש אחוז גבוה יחסית של ספרים מתורגמים (19%), אך מספר נמוך יותר בתחום ההורות (4%) ותחום הבישול (3%).

ומה המגדר של מחברי ספרי הדרכה? בשנת 2022 מעט יותר גברים (54%) מנשים כתבו ספרי הדרכה. החלוקה המגדרית לפי נושאים, שעליה דווח לפני שנה, עדיין מתאימה: נשים חיברו 69% מהספרים בתחומים הורות, משפחה וזוגיות ו־70% מספרי הבישול. גברים כתבו 67% מספרי ההדרכה בנושאי כספים ו־79% בנושאי מנהיגות.

כאשר ספר מתקבל ונרשם במאגרי הספרייה הלאומית הוא מקוטלג גם על פי סוג ההוצאה לאור שבה הודפס. מרבית הספרים בישראל יוצאים לאור באחת מן האפשרויות האלו: הוצאה מסחרית; עמותה (שאין עיקר מטרתה הוצאה לאור); אדם פרטי המוציא את ספרו בכוחות עצמו; פרסומים וספרים היוצאים לאור על ידי המדינה ומוסדות אקדמיים. לפי חלוקה זו, 68% מהספרים יצאו לאור על ידי מו"לים מסחריים; 14% יצאו לאור באמצעות עמותות ו־16% נוספים בידי אנשים פרטיים. נוסף על כך יצאו לאור 1% מהספרים כפרסומי ממשלה ו־1% כפרסום אקדמי. חלוקה נוספת שהספרייה הלאומית בודקת היא בין הוצאות לאור כלליות לבין הוצאות המיועדות לציבור החרדי (מדובר בכלל החומרים המיועדים לציבור החרדי, לרבות ספרי ילדים, פרוזה וספרי לימוד). על פי חלוקה זו, 26% מהספרים בישראל יצאו לאור בהוצאה חרדית לעומת 74% בהוצאה כללית.

ניתוח מעמיק עוד יותר מלמד על שינויים בחלוקה היחסית בין כוחות השוק בתוך הציבור החרדי לעומת ציבורים אחרים. בציבור הכללי ההוצאה לאור המסחרית היא הגורם העיקרי, ואילו בציבור החרדי נתח שוק גדול מצוי בידי עמותות וגם יחידים.

בשנת 2022 התקבלו בספרייה הלאומית 151 ספרים בשפה הערבית, מספר נמוך מעט (8%) יחסית לשנה שקדמה לה ויחסית לאחוז דוברי הערבית באוכלוסייה. שיא הפרסומים היה ב־2018, אז יצאו לאור 248 ספרים בשפה הערבית.

מבחינת מגדר כותבי הספרים בערבית: 67% מהספרים נכתבו בידי גברים, ורק 33% בידי נשים. מבחינת נושאי הספרים: סיפורת (פרוזה) היא 32% מהספרים, וספרות ילדים היא 21%. ניכרת עלייה של ממש בכתיבת ביוגרפיות בשפה הערבית (מ־3% ל־11%, דומה למגמות בעברית). ספרים על האסלאם או הנצרות נכללו במדעי הרוח והחברה, ולכן הם מהווים אחוז משמעותי (19%) מהפרסומים.

עמותות מוציאות לאור אחוז גבוה מהפרסומים בערבית (65ל%), ולאחריהן מו"לים מסחריים (18%).

סוגת הביוגרפיות וספרי הזיכרונות ממשיכה להתרחב מדי שנה, ומגמה זו נמשכת בעקביות וברצף. בשנת 2022 יצאו 497 ספרים בסוגה זו – לעומת 447 בשנת 2021 ו־271 בשנת 2020. בתוכם ממשיך לבלוט הגידול במספר האוטוביוגרפיות, תת־סוגה שהיקפה 34% מכלל הביוגרפיות. חלק מהספרים האלו נכתב בסיוע כותבים ועורכים מקצועיים, ואילו אחרים נכתבו בידי עמותות שמטרתן לסייע לבני הגיל השלישי להעביר את זיכרונותיהם לדורות הבאים.

כפי שצוין בתחילת הדוח וכיוון שרבים מספרי הזיכרונות מתפרסמים בתפוצה קטנה יחסית, חשוב להזכיר שאם יצאו לאור 50 עותקים או יותר מהספר, חובה להעביר שני עותקים ממנו לספרייה הלאומית. בספרייה מעוניינים לקבל ספרים שכאלה – גם אם יצאו לאור בפחות מ־50 עותקים – כדי לאפשר שמירה נאותה של הספרים לדורות הבאים ולאפשר את חשיפתם לאנשים נוספים. כך למשל הספרייה ערכה בחודשים האחרונים מבצע לשימור יומנים מתקופת קום המדינה.

החלוקה המגדרית של כותבי הביוגרפיות מלמדת שנשים חיברו 39% מהן. אך בסוגה זאת דווקא חשוב יותר לנתח על מי נכתבו הספרים: רק 31% מהביוגרפיות נכתבו על נשים, לעומת 64% על גברים ו־5% על זוגות ומשפחות. שילוב שני הנתונים מעלה תמונה מרתקת: נשים חיברו יותר מ־85% מכלל הביוגרפיות על נשים, ולעומת זאת גברים חיברו רק 59% מהביוגרפיות שנכתבו על גברים.

נוסף על הספרים המודפסים שעליהם כתבנו עד כה, בשנת 2022 יצאו לאור ונקלטו בספרייה הלאומית 1,258 ספרים דיגיטליים חדשים, לעומת 982 שנקלטו שנה קודם לכן. היקף הספרים הדיגיטליים שנקלטו מקביל ל־18% מהפרסום המודפס, ומשמעותו גידול של יותר מ־13% מההיקף בשנת 2021. רובם הגדול (90%) בעברית, 8% באנגלית ו־2% בשפות אחרות. 188 ספרים תורגמו לעברית משפות זרות, בייחוד אנגלית (64% מהמתורגמים).

אלו הנושאים המרכזיים בספרים הדיגיטליים: 25% מהספרים הדיגיטליים עוסקים בנושאי יהדות; 19% הם ספרי פרוזה ושירה; 18% קשורים למדעי הרוח הכלליים; 13% בנושאי היסטוריה והחברה הישראלית; והיתר במגוון נושאים נוספים. אפשר לראות כי מדובר בנתונים דומים לנושאי הספרים המודפסים, למעט סוגת ספרי העיון – שנפוצה יותר בספרים הדיגיטליים.

סוגים שונים של מו"לים מוציאים לאור את הספרים הדיגיטליים: מו"לים מסחריים כלליים (50%) הם המוציאים לאור הדיגיטליים הגדולים. נוסף להם, אנשים פרטיים מהמגזר החרדי (10%) ומשאר האוכלוסייה (12%) ועמותות כלליות (11%) מפרסמים גם הם ספרים דיגיטליים רבים. המגזרים הממשלתיים והאקדמיים אחראים לאחוז קטן בלבד מההוצאה לאור הדיגיטלית.

בשנת 2022 הוקלטו באפליקציית ״אייקאסט ספרים מוקלטים״ של חברת סטוריטל 178 ספרים בישראל. החלוקה לקהלי היעד דומה לשנת 2021: 77% מהספרים מיועדים לקהל הבוגר; 11% לנוער; 12% לילדים.

מדובר ביצירותיהם של 164 סופרים שעלו כספרי שמע בשנה שחלפה: 56% הם ספרים חדשים שפורסמו גם בדפוס במהלך שנת 2022; 25% הם ספרים שיצאו לאור בשנה שקדמה לה, והשאר הם ספרים ישנים יותר.

תהיתם כמה זמן לוקח לשמוע ספר מוקלט? גם אנחנו. אורך ממוצע של ספר מוקלט למבוגרים הוא 7:18:15, כלומר שבע שעות, 18 דקות ו־15 שניות. אורך ספר מוקלט למבוגרים נע בין כ־20 שעות לבין שעה ודקה בלבד.

אם אין לכם מספיק זמן, ייתכן שתעדיפו להישאר עם ספרים לגיל הצעיר. אורכם של ספרי נוער מוקלטים הוא כמחצית מאורכם של ספרי המבוגרים, כ־4 שעות בלבד (וליתר דיוק: 4:06:12). זמן ההשמעה של ספר ילדים ממוצע הוא פחות מתשע דקות, 8:29 בלבד. שמיעה מהנה! בסה"כ – 30 הוצאות לאור אפשרו את העלאת ספריהן כספרי שמע.

 

הנתונים בדוח השנתי של הספרייה הלאומית מבוססים על ספרים שהגיעו לספרייה מכוח חוק עותקי חובה, המחייב כל מי שמוציא לאור ספר ב־50 עותקים או יותר להעבירו לספרייה הלאומית. אומנם יש רבים בישראל המוציאים ספרים בפחות מ־50 עותקים ובכל זאת ומעבירים אותם לספרייה, אך ישנן הוצאות לאור עצמיות שאינן מעבירות. המשמעות היא שבפועל ככל הנראה מספר הספרים היוצאים לאור בישראל גדול יותר מהנתונים בדוח.

מהספרייה הלאומית נמסר כי המודעות הגוברת בקרב הוצאות הספרים לחובת מסירת שני עותקים מכל ספר שיוצא לידי הספרייה הלאומית, כמו גם שיתוף הפעולה הפורה של ההוצאות עם הספרייה – הם שמאפשרים לספרייה לשפר את היכולת ללמוד, להעריך ולהנגיש את המידע החשוב המתקבל מהן. באמצעות ניתוח השינויים והמגמות של הספרים היוצאים לאור אפשר גם להתחקות אחר דפוסים ותמורות בתרבות ובחברה הישראלית.

בספרייה הלאומית מציינים גם את ההבדלים המגדריים שבאים לידי ביטוי הן בכתיבת ספרי הפרוזה, הן בסוגת ספרי הביוגרפיה הנכתבים על נשים והן בתכנים של ספרי העיון וההדרכה. עוד מדגישים בספרייה את המגמה ההולכת ומתחזקת של מעבר להוצאת ספרים דיגיטליים. מדובר בעלייה עקבית, רצופה ומובהקת שמקיפה את כל סוגות הספרים וכל סוגי ההוצאות לאור.

 

אינפוגרפיקה: אירינה רפפורט