על אודות אוסף מאיר נוי

תוכן העניינים

מאיר נוי, יליד קולומיאה שבגליציה (פולין), שרד את מלחמת העולם השנייה ובדרכו לארץ נעצר ושהה במחנה העקורים בקפריסין. בהיותו במחנה, החל לאסוף שירים ביידיש ובעברית ששרו האסירים במחנה וכן הלחין שירים לאירועים שונים שנחגגו במחנה. בהיותו מוזיקאי בעל שמיעה מוזיקלית טובה, רשם בקלות את המלים והמנגינות בתווים של השירים ששרו בפניו. מאיר נוי חש שעליו לתעד את השירים האלו כי עם העלייה לארץ ועם השינויים הרבים שהתרבות היהודית עברית עוברת, סופם להיעלם. עם עלותו ארצה ב-1948 המשיך לאסוף, הן על ידי רישום שירים והן על ידי רכישה של שירונים, דפים בודדים של שירים ומתנות שהעניקו לו מלחינים וחוקרים אחרים. תרומה גדולה לאוסף הביא אחיו פרופ' דב נוי אשר במסעותיו בעולם פגש אנשים ורכש עבור מאיר שירים בעיקר ביידיש. בנוסף לעבודת האיסוף שלו, היה מאיר מורה למזיקה ומלחין אשר כתב והלחין עשרות שירים עבור הילדים בבית הספר ועבור אירועים שונים.  

את רישום פרטי השירים ומקומם בביתו רשם על גבי כרטיסים. לכל שיר שרשם או מצא הכין ארבעה או חמישה כרטיסים. הכרטיסים סודרו במגירות – מגירות לזמר העברי ומגירות נפרדות לזמר היידי.  

הכרטסות מחולקות לסוגים שונים:

כרטסת יסוד: מסודרת לפי השורה הראשונה של השיר (אתחלתא) לפי סדר אלף ביתי מלא אשר איננו מתחשב במספר המילים אלא רק באותיות. כל כרטיס כולל את השדות הבאים:

התחלה: (אתחלתא)

שם: (כותר השיר)

משורר: (שם מחבר המילים)

אתחלתא בתווים: העתקת התווים מן השירון, כ- 3 או 4 תיבות.

מלחין: (שם מחבר הלחן)

מעבד: (שם המעבד המוזיקלי)

מקור: (באיזו אסופה מופיע השיר, קיצור שם האסופה, מספר עמוד ומס' השיר)

פסנתר: סימן פלוס אם מופיע ליווי לפסנתר.

קנון: פלוס אם העיבוד הוא לקנון וציון הקולות (בקיצורים המקובלים ס.א.ט.ב)

מקהלה: אם מופיע עבוד למקהלה וציון הקולות (בקיצורים המקובלים ס.א.ט.ב)                                             

הערות: הפניה לגילגולי הניגון, לטקסטים אחרים של הלחן וכד'.

 

בפינה הימנית של הכרטיס מצויים סימנים שונים המציינים את ההשוואה בין המופעים השונים של השיר באם הם זהים גם בסולם וגם בעיבוד או שונים במקצת.

דוגמא מס 1 : כרטיס יסוד של שיר ביידיש : אויף דער בוידעם

                       כרטיס יסוד של שיר בעברית: אהל שח וסתו

(כרטסת זו נסרקה וזמינה ב      )

 

כרטסת יוצרים מסודרת לפי שמות (שם משפחה) ובו מופיע כרטיס למשורר וכרטיס למלחין של כל שיר.

כרטיס היוצר כולל את השדות הבאים:

שם היוצר:

התחלה:  אתחלתא של הטקט של כל שיר  

שם: שם השיר

משורר:

מתרגם:

מלחין:

מעבד:

שם היוצר חוזר בראש הכרטיס של כל שיר.

 

דוגמא מס' 2: כרטיס יוצר מחבר:

                       כרטיס יוצר מלחין:

 

 

כרטסת נושאים:

מאיר נוי יצר נושאים בני מילה אחת אותם רשם בכרטסת אשר בה התאחדו שירים של יוצרים שונים לפי הנושא כמו: גשם, חנוכה, נרות וכד' בעברית בלבד.  לשיר היידי לא ערך כרטסת נושאים.

 

דוגמא מס' 3: כרטיס נושא

 

רוב השדות המתוארים לעיל קיימים בכל קטלוג ממוחשב ובעיקר בקטלוג הממוחשב של מחלקת המוסיקה שפותח במיוחד כדי לקטלג שירים בודדים מתוך אסופות  שירים בעברית וביידיש.

 

השדה של האתחלתא בתווים איננו מופיע בקטלוג הממוחשב של הספרייה מכיוון שעד היום לא נמצאה תוכנה מתאימה לתיאור ואריאנטים של אותה המנגינה.

 

לעתים הצמיד מאיר נוי לכרטיסים מאמרים מתוך עתונים וכתבי עת הדנים בשירים. כמו כן הוסיף הערות בדבר גלגולי השירים ואודות כותביהם אשר לא היו ברורים או שנויים במחלוקת.

 

וכך יצר מאיר נוי את מאגר השירים הגדול ביותר ואת הקטלוג הלא ממוחשב המפורט ביותר לפני עידן המחשב.

 

לאוספים אלו, מחלקת המוזיקה ממשיכה להוסיף שירים שיוצאים לאור מאז העברת האוסף לספרייה הלאומית ב- 1990 ועד היום.