ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
דוד איילון (במקור נוישטדט) (1914-1998), היסטוריון של ארצות האסלאם שהתמחה בממסד הממלוכי, והמחבר של המלון הערבי-עברי ללשון הערבית החדשה שיצא 1947, יחד עם פסח שנער. הארכיון כולל ספרים ששימשו במחקרו, הערות והעתקות מכתבי היסטוריונים וגיאוגרפים מוסלמים מימי הביניים והעת החדשה המוקדמת, כתבי-יד של מאמרים והרצאות אותן העביר באוניברסיטה העברית, חיבורים על זכרונותיו בילדותו, על האקדמיה ועל חיבור המילון, מכתבים מקולגות וחברים, וכן מסמכים שונים אותם קיבל לאורך שנותיו.
מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית
| כותר |
ארכיון דוד איילון. |
|---|---|
| כותרים נוספים |
ארכיון דוד נוישטדט David Neustadt Archive. English title: David Ayalon Archive. |
| הערת ציטוט |
ARC. 4* 2091 ארכיון דוד איילון, מחלקת ארכיונים, הספרייה הלאומית, ירושלים. |
| מתוך |
ארכיון דוד איילון |
| רמת התיאור |
Fonds Record |
| תקציר ביוגרפי |
דוד איילון נולד בשם דוד נוישטדט בחיפה בשנת 1914, להורים שעלו ארצה מבלארוס כמה שנים קודם לכן. בגיל שנה משפחתו עברה לראש פינה, בגיל 12 לזכרון-יעקב וכעבור שנתיים שבו לחיפה, שם למד בבית הספר הריאלי העברי. ב-1933 החל ללמוד באוניברסיטה העברית ספרות עברית, כשחוגיו המשניים היו היסטוריה של עם ישראל ושפה וספרות ערבית. בסופו של דבר עבר לחוג החדש לתרבות האסלאם כמקצוע ראשי, תחת פרופסור גוטיין. במסגרת לימודים אלו, ב-1935, הוא אף למד במשך שמונה חודשים באוניבריסטה האמריקאית בביירות. ב-1938, דוד עבד יחד תחת דוקטור משה בריל ליצירת סטטיסטיקה לשכיחות מילים בעיתונות הערבית, עבודה אליה גויס מאוחר יותר גם פסח שוסר. במקביל, עבדו שניהם בחלק הערבי של המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, כדי שיוכל להמשיך להישאר בקשר עם האוניברסיטה והספרייה בירושלים. לאחר צאת הספר "אוצר מילות היסוד בעיתונות הערבית" של דוקטור בריל, החליטו שנער ואיילון לכתוב מילון ערבי-עברי בהתבסס על עבודתם בספר זה. שניהם המשיכו לעבוד על המילון במקביל לפעילותם האקדמית. איילון גם שירת באותו הזמן בצבא הבריטי בארץ בין יוני 1940 לנובמבר 1944. ב-1946 הגיש את עבודת הדוקטורט שלו על הממלוכים, נושא מחקרו העיקרי מתקופה זו ואילך, וב-1947 פרסם את המילון הערבי-עברי עליו עבד. הוא ושוסר עברתו את שמות משפחותיהם לאיילון ושנער רק אחרי פרסום המילון, אחרי לחץ כבד מחברי המחלקה המדינית. בסוף 1949 עזב איילון את המחלקה, שנהייתה חלק ממשרד החוץ בשלב זה, על מנת להקים באוניברסיטה העברית את החוג "המזרח התיכון בזמן החדש", בו הוא עבד כמורה מן החוץ בשנתו הראשונה, תוך מימון משכורתו ממשרד החוץ. הוא עמד בראש החוג עד 1956 ובין 1963 ל-1967 עמד בראש כל המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה. הוא גם שימש כיושב ראש הועדה האוניברסיטאית לחינוך גופני בין 1958 ל-1976 והיה אצן בעצמו. הוא נישא לדוקטור מרים רוזן, המתמחה באמנות מוסלמית וארכיאולוגיה, ב-1966. ב-1961 התקבל לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, היה חתן פרס ישראל ב-1972 וחתן פרס רוטשילד ב-1975. מחקריו עסקו בממלוכים כמבנה חברתי-צבאי שניתן לראותו כאחראי למתרחש בארצות האסלאם למשך כל אלף שנות קיומו. כהרחבה של נושא זה, התעסק איילון רבות במצרים, בעמים הטורקים בהם התגבש המוסד הממלוכי ושמהם יצאו רבים מאנשיו, ומתוך כך ביושבי הערבה האירו-אסיאתית כולם, כולל המונגולים. איילון כתב מאמרים רבים ואף תרם למפעל האנציקלופדיה של האסלאם שיצאה בליידן בהוצאת בריל. ב-1983 פרש לגמלאות, אם כי עדיין המשיך לכתוב. ב-1990 התקבל כחבר ב-Middle East Medievalists וב-1997 נהיה חבר של כבוד בחברה ההיסטורית האמריקאית. דוד איילון נפטר ב-1998 בירושלים, כאשר ספרו האחרון, Eunuchs, Caliphs and Sultans: A Study of Power Relationships, פורסם שנה אחר כך. |
| היסטורית בעלים |
הארכיון הופקד בספריה הלאומית בחודש יולי 2020. |
| הערת שפה |
הארכיון בשפות עברית, אנגלית וערבית. |
| מספר מערכת |
997009287180205171 |
| קישורים |
תמונת ארכיון |
תנאי השימוש:
תנאי השימוש מופיעים בדף התיק הארכיוני באתר הספרייה הלאומית.
למידע נוסף על שירות בירור מצב זכויות היוצרים ותנאי השימוש בפריטים מאוספי הספרייה לחצו כאן.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
