ארכיון שלמה דב גויטין

שלמה דב גויטיין (1985-1900) היה מחנך, בלשן, מזרחן, היסטוריון וחוקר גניזה. הוא נולד בבורגקונשטאדט שבגרמניה, למד בפרנקפורט לימודים ערביים, אסלאמיים וקלאסיים, ועלה ארצה בשנת 1923 כדי לשמש מורה בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 1928 החל לעבוד במכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים, אותו ייסד מורו, יוסף הורוביץ. בשנות ה-30 וה-40 עסק גויטין בחינוך ובמחקר. הוא שימש כמפקח על בתי הספר העבריים במחלקת החינוך של ממשלת המנדט הבריטי במקביל לעבודתו באוניברסיטה העברית, ובשנות ה-50 פרסם ספרים על הוראת העברית והתנ"ך. במקביל הוא פרסם מהדורות ביקורתיות של חיבורים יהודיים וערביים, והרבה לחקור ולכתוב על העולים מתימן, שפתם ותרבותם. בשנות ה-50 החל גויטיין לעסוק באינטנסיביות בחקר הגניזה הקהירית, לשם כך עקר בשנת 1957 לארצות הברית, תחילה לקתדרה ללימודים ערביים באוניברסיטת פנסילבניה, ולאחר מכן (1971) למכון ללמודים מתקדמים בפרינסטון. מאז ועד יום מותו חקר גויטין את חיי החברה, התרבות והסחר של יהודי ארצות הים התיכון בימי הביניים. מחקריו פורסמו בספרים ובמאמרים רבים. בין פרסומיו בולטת הסדרה בת ששת הכרכים: A Mediterranean Society. פרופ' גויטיין נפטר בשנת 1985 בפרינסטון שבארה"ב. ארכיונו האישי הופקד בספרייה הלאומית בשנת 2012 על ידי צאצאיו. הארכיון בהיקף רחב ומכיל התכתבות ענפה, רובה מסודרת בתיקים לפי שנים (ולא לפי שמות) כפי ששמר אותם פרופ' גויטיין בעצמו. בנוסף מכיל הארכיון חומרי מחקר רבים שאסף ושכתב בעצמו, צילומי כתבי יד שנשמרו בספרייה הלאומית ב"מעבדת הגניזה של גויטיין", וכן תעודות אישיות ומשפחתיות. תעודות נוספות הקשורות לפעילותו הענפה של גויטיין, ובפרט למפעל "אוצרות הגולה", קיימות בארכיון בית הספרים (ARC. 4* 793), וכן באוסף המכון למדעי המזרח (ARC. 4* 1559). קראו עוד