אלכסנדר זושא פרידמן (1897-1943)

אישיות

לקריאת הערך המלא בוויקיפדיה

פריטים לצפייה מהבית

דער תורה קוואל : ווערטער רעיונות, השקפות און אפאריזמען פון גאוני וגדולי ישראל אויף די וואכען - פרשיות, הפטרות און ימים טובים / געקליבען צוזאמענגעשטעלט און פאפולאריזירט דורך אלכסנדר זושא פרידמאן.

פרידמן, אלכסנדר זושא, 1897-1943

לקריאה

דער תורה קוואל : (מעינה של תורה) ; ווערטער, רעיונות, השקפות און אפאריזמען פון גאוני וגדולי ישראל, אויף די וואכען-פרשיות, הפטרות, ימים-טובים און תרי"ג מצות / געקליבען, צוזאמענגעשטעלט און פאפולאריזירט דורך אלכסנדר זושא פרידמאן.

פרידמן, אלכסנדר זושא, 1897-1943

לקריאה

הצעת תכנית ופרורגמה : של מוסדות החנוך הדתיים (חרדים ותלמוד תורה) / מוצע ע"י אלכסנדר זושא פרידמן ; בעריכת חבר מומחים ופדגוגים.

פרידמן, אלכסנדר זושא, 1897-1943 מחבר

לקריאה

בית יעקב : א רוף צו די יודישע פרויען און טעכטער / זושא אלכסנדר פרידמאן.

פרידמן, אלכסנדר זושא, 1897-1943

לקריאה

מעינה של תורה : (דער תורה קוואל) : אמרות, רעיונות, השקפות ופתגמים מאת גאוני וגדולי ישראל על פרשיות-השבוע, ההפטרות, מועדי השנה ותרי"ג מצוות / נאספו, נסדרו ונערכו על ידי אלכסנדר זושא פרידמן ; (תורגם לעברית על-ידי מ' צבי [=מאיר צבי פרוש] ...).

פרידמן, אלכסנדר זושא, 1897-1943

לקריאה

לכל הפריטים

topicaNetflix

פריטים לפי סוג תוכן

32 ספרים

לכל הפריטים הקשורים לאלכסנדר זושא פרידמן (1897-1943)

אולי יעניין אותך גם

המלחמה על החירות: הגדות מראשית ימיו של קיבוץ בארי

"מה שאני הכי זוכר מפסח, זה הריח. אח, הריח! עד היום אני יכול לעצום את העיניים ולהריח אותו! הריח של הסנדלים החדשים שכולנו היינו מקבלים לקראת החג, זה פסח בקיבוץ בשבילי. אחר כך זה השקט המופתי בחדר האוכל. ילד שאלף איש מקשיבים לשירת "מה נשתנה" שלו ושל חבריו – זה משהו מיוחד." ישראל נטע, חבר קיבוץ ב

לכתבה בבלוג הספרייה

למי נועד הכיסא הריק בסדר פסח?

בזמן שכולנו נשב, כמו בכל שנה, לשולחן הסדר, בזמן שנשיר, נשאל קושיות, נקרא את ההגדה ונתענג על סעודת החג, מאות משפחות בקרבנו לא יוכלו לעשות זאת. משפחתם לא תהיה שלמה וליבם לא יהיה שלם כי יקיריהם ויקירותיהם נחטפו ומוחזקים עדיין בשבי החמאס. למעשה, עבור רוב יהודי ישראל והעולם, נדמה שחודש ניסן, המסמל בדרך

לכתבה בבלוג הספרייה

נורוז (ראש השנה הפרסי)

נורוז הוא חג האביב הפרסי, המציין את תחילת השנה הפרסית. פירוש השם בפרסית הוא "יום חדש". מקורו של החג בדת הזורואסטרית, הדת השולטת באיראן לפני בוא האסלאם. הדת הזורואסטרית היא דת דואליסטית (מאמינה בשני מוקדי אלוהות ולא אחד), הרואה את העולם כזירת מאבק בין כוחות האור לכוחות החושך. נורוז, החל ביום מפנה האב

למגוון תכנים בנושא