דלג לתוכן האתר

בחרו את שפת העמוד:

נשמח לעזור בכל בקשה

התחברו

כניסה
הרשמה

כניסה עם גוגל כניסה עם פייסבוק

או

השדות המסומנים ב* הינם שדות חובה

זכור אותי

שם משתמש או סיסמה אינם נכונים

טרם הפעלת את חשבונך. קישור להפעלת חשבונך נשלח לכתובת המייל שלך.

שכחת את הסיסמה?

משתמשים חדשים? הירשמו עכשיו!

ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם

הרשמה עם גוגל הרשמה עם פייסבוק

או

השדות המסומנים ב* הינם שדות חובה

הבנתי שהספרייה הלאומית מחויבת לשמור על המידע האישי והפרטיות שלי והסכמתי לתנאי השימוש המופיעים כאן

אני מעוניין לקבל דיוור

אירעה שגיאה ברישום המשתמש

משתמשים קיימים? התחברו כאן

ריינר, אלחנן (1946-)

אישיות

לקריאת הערך המלא בוויקיפדיה

פריטים לצפייה מהבית

אירוע לזכרו של פרופסור מלאכי בית־אריה .[הקלטת שמע].

לעיון

ערב לזכרו של אפרים יעקב במלואת שנה למותו ולרגל הוצאת ספרו "אלוה מתימן יבוא". .הקלטת פונקציה. [הקלטת שמע] .הקלטת פונקציה.

ערב לזכרו של אפרים יעקב תשע"ו : ירושלים)

לעיון

רבי נחמן מברסלב : צער העולם וכיסופי משיח : שתי מסות / מאת הלל צייטלין ; הקדים מבוא והוסיף הערות - יונתן מאיר ; בעריכת - אלחנן ריינר, גדעון עפרת, ישראל מ. תא-שמע.

ציטלין, הלל, 1871-1942

לקריאה

לכל הפריטים

topicaNetflix

פריטים לפי סוג תוכן

1 תמונות

לכל הפריטים הקשורים לריינר, אלחנן (1946-)

אולי יעניין אותך גם

מיכאל שלי: לגדול עם מאיר שלו

כשדיברתי עם מיכאל שלו, הרגשתי לרגעים את אביו משתקף דרכו. ההומור הציני, החכמה, הצניעות, אבל בגרסה מעודנת, רחוקה מעט מהספרטניות הפרקטית שאפיינה את נהלל, בה חושל שלו האב בילדותו. מיכאל, בן 42, מתגורר בירושלים בה נולד ובה גדל אביו, אבל בעיסוקו פנה הרחק מתחומי הכתיבה והיצירה והוא מלמד ומטפל בתחום הרפ

לכתבה בבלוג הספרייה

הארטיצ'לה: האומנות הקטנה ששינתה את עולם הרפואה לתמיד

אל העיר האיטלקית היפה שהשתפלה במורדות ההרים הירוקים, בואכה חופי הטורקיז השלווים, הגיעו בשלהי האלף הראשון ארבעה מומחים לרפואה: אלינוס (אלישע) היהודי, אדלה המוסלמי, פונטוס היווני וסלרנוס האיטלקי. יחד, הם הקימו את בית הספר הראשון מסוגו בעולם, או לפחות באירופה המערבית: "אסכולת הרפואה בסלרנו" –

לכתבה בבלוג הספרייה

נורוז (ראש השנה הפרסי)

נורוז הוא חג האביב הפרסי, המציין את תחילת השנה הפרסית. פירוש השם בפרסית הוא "יום חדש". מקורו של החג בדת הזורואסטרית, הדת השולטת באיראן לפני בוא האסלאם. הדת הזורואסטרית היא דת דואליסטית (מאמינה בשני מוקדי אלוהות ולא אחד), הרואה את העולם כזירת מאבק בין כוחות האור לכוחות החושך. נורוז, החל ביום מפנה האב

למגוון תכנים בנושא