"קראתי בו וטוב לי": החייל יהודה עמיחי כותב ללאה גולדברג
מאת: אדיבה גפן, יו"ר מכון גנזים
באביב 1949, בשיממון של הנגב, בין קרב להפוגה, ישב חייל צעיר "שעזב את חייו" כדי להצטרף ללוחמים, ופתח ספר שירה קטן שנשא בתרמילו. מסביב הייתה מלחמה, החיילים ניסו לנצל את ההפוגה להתרעננות או נמנום – והוא שקוע בשירים. הספר כבר היה בלוי, דפיו עתידים להיקרע ולהיות מ
לכתבה בבלוג הספרייה