חזרה לתוצאות החיפוש

מגילת אביתר;תעודות אישיות ושטרות

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
כותר מגילת אביתר
תעודות אישיות ושטרות.
כותרים נוספים מגלת אביתר
יוצרים נוספים Cambridge University Library England
(current owner)
מקור/בעלים Cambridge University Library, Cambridge, England
הערות הנתונים מבוססים על מידע מגיל, משה, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (1099-634)
כנראה חיבור מאת אביתר גאון, שנועד אולי להיקרא בבתי-הכנסת. זמן כתיבתו: כנראה 1094. כארבעים שנה לאחר-מכן העתיקו יהודה הלוי לעצמו. נראה שבעת ההעתקה נתקל המעתיק במקומות שהיו קשים לפענוח, על-כן השאיר מקום ריק במקום אחד (ו שורה 10)
ונראה שהיו קצת השמטות ושיבושים (ב שורה 29
ג שורה 26, ועוד). הרמב"ם שהכיר בלי ספק את המגילה, שאב ממנה כמה מפירושיו ומקביעותיו בענייני הסמכות למנות דיינים בארץ-ישראל ובבבל ובענייני הכרזת סדריו של לוח-השנה. * * ראה תצלומי איגרותיו של יהודה הלוי אצל גויטיין, תרביץ כה (תשט"ז), אחרי עמ' 412. לשכטר היה ברור שכתב-היד של המגילה איננו המקור, אלא העתקה מאוחרת יחסית. הוא סבר שהכתב-היד מהמאה הי"ד או אף מאוחר יותר. ואולם יש דמיון כמעט מלא בין צורת האותיות במגילה לבין זו שבאיגרות יהודה הלוי. כתב האיגרות הוא כמובן יותר רהוטה, כי הן נכתבו בחיפזון. המגילה, כפי שנשתמרה בגניזה, נשלחה (או נועדה להישלח) אל פרחון הכהן בן יהודה, לסג'למאסה שבצפון אפריקה (ראה עמ' י, בסופו). והלא ידועים קשריו של זה עם יהודה הלוי, אשר כתב קינה אחרי פטירתו (ראה שירמן, תרביץ, ט [תרצ"ח], 229, והע' 47, ושם מראי-מקום). פרחון הוא בוודאי אביו של יהודה בן פרחון הסג'למאסי, הנזכר באיגרת הרמב"ם אל יוסף ראש הסדר בן יהודה שנכתבה בסוף 1191
שם הוא מזכיר 'מה שהיה ביני ובין ר' יהודה הכהן בן מר פרחון ז"ל [...] וכן ביני ובין דיין סג'למאסה... ' וכו'. גם במכתבו של איש המגרב שלמה הכהן אל איש פסטאט יהודה הכהן בן יוסף, משנת 1148, נזכר יהודה הכהן בר פרחון בין הנמלטים מסג'למאסה מפני המראבטון. ראה איגרת הרמב"ם במהדורת בנעט (ירושלים תש"ו), 86, 89, 90. ראה קטעים ממכתב שלמה הכהן אצל ששון, אהל דוד, מס' 713, עמ' 394 - 395, וראה את המכתב הזה במלואו אצל הירשברג, ספר בער, 141 - 144, ועניין יהודה בן פרחון בשוליים הימניים של המכתב, שם, 142. המגילה פותחת בביקורת על בית הנשיאים ראשי הגולה ומבליטה את מקומה של הכהונה במסורת ישראל. להלן באה סקירה של ענייני הישיבה הארץ-ישראלית והמאבק בין משפחת הכהנים לבין בית הנשיאים. מאז בואו של דניאל בן עזריה מבבל ועד לנסיונותיו של בנו דויד לשלוט ביהדות מצרים, ארץ-ישראל וסוריה. מאורעות אחרונים אלה מתרחשים כולם אחרי הכיבוש התרכמאני ולאחר שישיבת ארץ-ישראל נאלצה לנדוד לצור. הדברים מגיעים לשיאם בערב ראש השנה ד'תתנ"ב, הוא ה- 25 בספטמבר 1093, כאשר מכריזים על דויד בן דניאל ראש גולה. להלן אנו למדים שהיתה התכנסות גדולה, כנראה בפסטאט, אשר בה נשא צדוק השלישי בן יאשיהו דרשה, המובאת במלואה בנוסח המגילה. לפני סוף המגילה מתוארת התערבותו של מבורך הנגיד בן סעדיה, הגורמת לסילוקו של דויד בן דניאל ולהחזרתו של אביתר הכהן למעמדו הראוי לו, גאון ארץ-ישראל. יש לזכור שהדברים נכתבים כחמש שנים לפני הכיבוש הצלבני. יהודה הלוי טרח והעתיק גם את המען שהיה רשום בסוף המגילה: אל פרחון בן יהודה בסג'למאסה. הדפיסה לראשונה שכטר, ב- JQR, 14 (1901/2), 456 ואילך = סעדיאנה, 86 - 104
וראה את דברי המבוא שם, 80 - 85. קטעים שונים הודפסו מאז כמה פעמים, וראה את מקומותיהם אצל שקד, 111 - 112. את המידע ההיסטורי הכלול במגילה סקר מאן, יהודים, א, 187 - 188. ראה הערות למהדורת שכטר: Bacher. JQR, 14 (1901/2), 740, 15 (1902/3), 79 - 96
Poznanski Zfhb 7 (1903)
Goldziher, JQR (1902/3). פוזננסקי הדפיס שם בהמשכים סקירה ביקורתית על הסעדיאנה של שכטר, וכמובן כלל בה דברים על המגילה ואף כלל את אישיה במפתח האישים שהדפיס שם. נדפסה מחדש, לאחר בדיקת המקור, אצל גיל, פרקים בתולדות ירושלים, 81 - 206. בגניזה נשתמר קטע קצר מעותק אחר של המגילה, שסימנו TS 12.729, שגם אותו הדפיס שכטר
ראה סעדיאנה, 105 - 106, לפי צורת האות נראה שהוא מן המאה הי"ב. קטע זה מקביל בערך לעמ' א שורות 1 - 19 בנוסח העיקרי שלנו. במקומות המקבילים יש יתרונות וחסרונות לכל אחת מן הנוסחאות. ההבדלים החשובים צוינו בהערות לנוסח שלהלן, וסימנו של הקטע שם הוא: ב. תוספת חשובה שאנחנו מוצאים בקטע הנוסף ואינה בנוסח השלם היא ציון זמנו של 'הנס' שנעשה לאביתר: אייר שנת את"ה (לשט'), דהיינו אפריל-מאי 1094. אביתר עצמו קורא לחיבורו 'מגילה' (עמ' א, שורה 3). גויטיין, ארץ-ישראל, ח (תשכ"ז), 289, הע' 8, כתב שיש לבדוק שוב את כתב-היד של המגילה
כנ"ל
חברה, ג, 484, הע' 552. ראה חלק א, סעיפים 292, 301, 302, 325, 330, 687, 784, 853, 862, 886, 889, 892, 896, 897, 898, 899, 900, 902, 903, 904, 905, 906, 909, 910, 911, 912, 913, 916
וראה לעיל, 556
להלן, 614.
נושא נוסף: פולמוס - פולמוס פנים רבני.
Cambridge University Library Cambridge England Ms. T-S 10 K 7.1
The Friedberg Genizah Project (FGP) 13010102
נושא Digitized manuscripts
פרסומים Bacher, Wilhelm, Ein Neuerschlossenes Capital der Jüdischen Geschichte: Das Gaonat in Palästina und das Exilarchat in Aegypten. JQR OS, 9 (1897)- עמוד 79-96 (דיון).
B?chler, Adolf, Das Synedrion in Jerusalem- und das grosse Beth-Din in der Quaderkammer des Jerusalemischen Tempels. Jahresbericht der Israelitisch-theologischen Lehranstalt in Wien, 1902, 9 עמוד 116, note 102 (איזכור).
Bacher, Wilhelm, Die von Schechter Edirten Saadyana. JQR OS, 192 עמוד 74 (איזכור).
Bacher, Wilhelm, Ein Neuerschlossenes Capitel der J?dischen Geschichte. Das Gaonat in Pal?stina und das Exilarchat in Aegypten. JQR OS, 192, 15 עמוד 79-96 (איזכור).
Bramoull?, David, Tyr dans les sources de la p?riode fatimide (969-1171). Sources de l’histoire de Tyr: Textes de l’Antiquite et du Moyen ?ge. Presses de l’Ifpo (211), עמוד 177, 167 (איזכור).
Charity and giving in Monotheistic religions. Walter de Gruyter (29), עמוד 377 (איזכור).
Charity and giving in Monotheistic religions. Walter de Gruyter (29), עמוד page 377 note 24 (איזכור).
Contesting Inter-Religious Conversion in the Medieval World. Routledge (217), עמוד 128, 132 (איזכור).
Franklin, Arnold E., This Noble House: Jewish Descendants of King David in the Medieval Islamic East. University of Pennsylvania (213), עמוד 239 (איזכור).
Franklin, Arnold E., This Noble House: Jewish Descendants of King David in the Medieval Islamic East. University of Pennsylvania (213), עמוד pages 124 and 239 note 43 (איזכור).
Greenstone, Julius H., The Turkoman Defeat at Cairo, Edited with Introduction and Notes. AJSLL, 22 (196)- עמוד 156 (איזכור).
Krakowski, Eve, Female Adolescence in the Cairo Geniza Documents. University of Chicago (212), עמוד 169 (איזכור, יש תרגום (חלקי)).
Krakowski, Eve, Female Adolescence in the Cairo Geniza Documents. University of Chicago (212), עמוד 174 (איזכור).
Marx, Alexander, Studies in Gaonic History and Literature. JQR, 1 (191)- עמוד 72 (איזכור).
Porges, Eine Geniza-Studie. JQR OS, 2 (198)- עמוד 196-199 (איזכור).
Rustow, Marina, Heresy and the Politics of Community. Cornell University Press (28), עמוד 326, 331 (איזכור).
Rustow, Marina, The Genizah and Jewish Communal History. Bhayro, Siam
Outhwaite, Ben, "From a Sacred Source". Brill (21), עמוד 33 (איזכור).
Rustow, Marina, The Genizah and Jewish communal history. Bhayro, Siam
Outhwaite, Ben, "From a Sacred Source". Brill (21), עמוד page 33 note 36 (איזכור).
Rustow, Marina
Stern, Sacha, The Jewish Calendar Controversy of 921-22: Reconstructing the Manuscripts and their Transmission History. Time, Astronomy, and Calendars in the Jewish Tradition. Brill (214), עמוד 81/2 (איזכור).
Schechter, Solomon, Saadyana. Geniza fragments of writings of R. Saadya Gaon and others (XII). Deighton and Bell (193), עמוד 8-14 (איזכור, יש העתקה (מלא)).
Schechter, Solomon, Saadyana. JQR OS, 192 עמוד 449-474 (איזכור, יש העתקה (מלא)).
Sects and Sectarianism in Jewish History. Brill (211), עמוד 175 (איזכור).
Seewald, Yudah, 'Book of Refutation of Anan' by R. Saadia Gaon. קובץ חצי גבורים, 216 עמוד 13 (איזכור).
Sources de l’histoire de Tyr: Textes de l’Antiquite et du Moyen ?ge. Presses de l’Ifpo (211), עמוד 177, 167 (איזכור).
Stern, Sacha, The Jewish Calendar Controversy of 921/2 CE. Brill (219), עמוד 24 (איזכור).
Stern, Sacha
Rustow, Marina, The Jewish Calendar Controversy of 921–22: Reconstructing the Manuscripts and their Transmission History. Time, Astronomy, and Calendars in the Jewish Tradition. Brill (214), עמוד 81-82 (איזכור).
The Jerusalem Cathedra: Studies in the History, Archaeology, Geography and Ethnography of the Land of Israel. מכון בן צביעמוד 319 (איזכור).
Time, Astronomy, and Calendars in the Jewish Tradition. Brill (214), עמוד 81/2 (איזכור).
Time, Astronomy, and Calendars in the Jewish Tradition. Brill (214), עמוד 81-82 (איזכור).
אולשובי-שלנגר, יהודית, Karaite marriage documents from the Cairo Geniza. Brill (1998), עמוד 63-6, 21, 54 (איזכור).
ארדר, יורם, The split between the Rabbanite and Karaite communities in the geonic period. תרבות, 213, 78 עמוד 327 (איזכור).
ברס, צבי
קדר, בנימין זאב, פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים. יד יצחק בן-צבי (תשל"ט), עמוד 39-16 (איזכור, יש תמונה, יש העתקה (מלא)).
גויטיין, שלמה דב, A Mediterranean society, V. 2- The Community. University of California Press
Cambridge University Press (1971), עמוד 35, 592 (איזכור).
גויטיין, שלמה דב, A Mediterranean society, V. 3- The Family. University of California Press
Cambridge University Press (1978), עמוד 261, 484 (איזכור).
גיל, משה, Megillat Eviatar as a source for the history of the struggle of the Jerusalem Yeshivah in the second half of the 11th century: a new reading. ברס, צבי
גיל, משה, Rav Aaron ha-Kohen Gaon b. Joseph and his sons Eli and Abraham. ספונות (סדרה ישנה), 198, 16 (=NS 1) עמוד 23 (איזכור).
גיל, משה, The Jewish community. פראוור, יהושע
בן-שמאי, חגי, The history of Jerusalem. Yad Ben Zvi
New York University Press (1996), עמוד pl. 187 (איזכור, יש תמונה).
גיל, משה, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (199-634), ג: כתבים מגניזת קהיר ומפתחות. אוניברסיטת תל-אביב, מוסד ביאליק ומשרד הביטחון (תשמ"ג), עמוד 392-413 (איזכור, יש העתקה (מלא)).
גיל, משה, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (199-634), ג: כתבים מגניזת קהיר ומפתחות. אוניברסיטת תל-אביב, מוסד ביאליק ומשרד הביטחון (תשמ"ג), עמוד 583 (index) (איזכור).
הירשברג, חיים זאב, ישראל בערב: קורות היהודית בחמיר וחג'אז מחורבן בית שני ועד מסעי-הצלב. מוסד ביאליק (1946), עמוד 6 (איזכור).
יגור, משה, The Donor and the Gravedigger: Converts to Judaism in the Cairo Geniza Documents. Contesting Inter-Religious Conversion in the Medieval World. Routledge (217), עמוד 128, 132 (איזכור).
כהן, מרק, Jewish self-government in medieval Egypt. Princeton University Press (198), עמוד XX, 17 (איזכור).
כהן, מרק, דוד בן דניאל בן עזריה במצרים: פירוש חדש. תעודה: קובץ מחקרים של ביה"ס למדעי היהדות, א חקרי גניזת קהיר (תש"מ)- עמוד 14, note 1 (איזכור).
מאן, יעקב, Texts and studies in Jewish history and literature. Hebrew Union College (1931-35), עמוד 137 (איזכור).
מאן, יעקב, Texts and studies in Jewish history and literature. Hebrew Union College (1931-35), עמוד 232, 249 (איזכור).
מאן, יעקב, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs. Oxford University Pressעמוד 5, 177, 182, 185, 187-9 (איזכור).
מאן, יעקב, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs. Oxford University Pressעמוד 62, 69 (איזכור).
מאן, יעקב, The Jews in Egypt and in Palestine under the Fatimid Caliphs. Oxford University Pressעמוד Vol. 1: 5, note 3
179
221
Vol. 2: 69
275
458 (איזכור).
מלאכי, צבי, סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים. נופך (תשל"א), עמוד 15 (איזכור).
מרמורשטין, אברהם, Über das Gaonat in Palästina (98-116 n. Chr.). ZDMG, 1913, 67 עמוד 638, 639, 641 (דיון).
מרקוס, יוסף, סליחות רבי דוד ראש הגולה. חורב: מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, ו (תש"ב חשון), יא-יב עמוד 28-3 (דיון).
עודה, צביח, המכתבים הערביים של הסוחרים היהודים בגניזת קהיר במאה האחת-עשרה. אוניברסיטת תל-אביב (תשנ"ב), עמוד 52 (איזכור, יש העתקה (חלקי)).
פוזננסקי, שמואל אברהם, Zu dem Geniza-Fragment, JQR XVI, 69 ff.. JQR OS, 17 (195)- עמוד 17 (איזכור).
פראוור, יהושע, ספר ירושלים: התקופה המוסלמית הקדומה, 1. יד יצחק בן-צבי (תשמ"ז), עמוד 152 (איזכור, יש תמונה).
פראוור, יהושע
פרידמן, מרדכי עקיבא, חלפון ויהודה הלוי. מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל (תשעג), עמוד עמ' 11 הע' 37 (איזכור).
פרידמן, מרדכי עקיבא
גויטיין, שלמה דב
אשור, אמיר, חלפון הסוחר המשכיל והנוסע הגדול. מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל (תשעג), עמוד 1 (איזכור).
פת, ישראל, סוגית הבוררות בספרות ההלכה ונוסחי השטרות. אוניברסיטת בר-אילן (תש"ס), עמוד 31 (איזכור, יש העתקה (חלקי)).
שקד, שאול, A tentative bibliography of Geniza documents. Mouton (1964), עמוד 111-12 (איזכור).
סוגה Cairo Genizah fragments
היקף החומר 5 דף
155.00 x 205.00 mm
שפה עברית
קרדיטים Cambridge University Library, "Ktiv" Project, The National Library of Israel.
מספר מערכת 990051241750205171

בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:

Cambridge University Library, "Ktiv" Project, The National Library of Israel.

תנאי השימוש:

שימוש לא מסחרי להוראה ומחקר בלבד

מותר להעתיק ולהשתמש בכתב היד למטרות הוראה, מחקר ושימוש אישי בלבד.

מותר לפרסם את כתב היד למטרות הוראה ומחקר.

חובה לציין את מקור כתב היד בכל שימוש בפריט.

אסור לעשות שימוש מסחרי בפריט.

אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות לשימוש שאינו מסחרי למטרות הוראה ומחקר.

שימוש מסחרי או שימוש שאינו לצורכי הוראה ומחקר מותנים בקבלת הרשאה מבעל כתב היד. לא נדרש אישור נוסף מהספרייה הלאומית.

לפרטי הקשר של בעלי כתבי היד יש ללחוץ כאן.

מידע נוסף:

כתב יד זה שייך לנחלת הכלל (Public Domain) ואינו כפוף לזכויות יוצרים במדינת ישראל.

תנאי השימוש נקבעו בהסכם עליו חתמה הספרייה הלאומית.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?