בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
מחזור מנהג אשכנז המערבי
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- כתב יד
| כותר |
מחזור מנהג אשכנז המערבי : לראש חודש, לחנוכה, לפורים, למועדי הקיץ, לימים נוראים, לט' באב ושאר הצומות. |
|---|---|
| כותרים נוספים |
איומתך סודרת קלוסך במקהלות אנא בזרוע גדלך דגול הדגילנו אבן מעמסה עמוס ואל תמאסה אתה ברחמיך הרבים רחם עלינו אומץ יוסיף טהור ידים אתה בחרתנו מכל העמים וידעתנו תומת צורים וחסדם ה' קנני ראשית דרכו אלהים ביתה מושיב יחידים שעשוע יום יום מראש אמנה אדון אמנני אצלו שכנני אדיר דר מתוחים כבודו משבחים בכל העולם אצילי עם עולי גולה זכור את אשר עשה ויהי לבז ולמשיסה אודך כי אנפת אין צור חלף |
| מקום קשור |
Wissembourg (France)-place of writing Fulda (Germany)-related place Poznań (Poland)-related place Wrocław (Poland)-related place |
| יוצרים נוספים |
יוסף בן נתן, חזן מטירנא ((ממנו)) אליהו בן מרדכי ((ממנו)) אליהו בן מנחם, הזקן ((ממנו)) אמתי בן שפטיה ((ממנו)) דוד בן משלם ((ממנו)) יוסף בן יצחק, מאורלינש ((ממנו)) גרשום, מאור הגולה ((ממנו)) זבדיה, פיטן ((ממנו)) משה בן שמואל בן אבשלום ((ממנו)) יוסי בן יוסי, פעל במאה ה-4 או 5 ((ממנו)) יעקב בן יצחק הלוי ((ממנו)) קלונימוס בן יהודה ((ממנו)) יניי, פיטן ((ממנו)) יהודה, הלוי, 1075 בערך-1141 ((ממנו)) יועץ בן מלכיאל ((ממנו)) שמשון בן ראובן, מצוטרש ((ממנו)) מאיר בן יצחק, ש"ץ ((ממנו)) טוב עלם, יוסף בן שמואל ((ממנו)) אליעזר בן נתן ((ממנו)) משה בן קלונימוס ((ממנו)) שמעון בן יצחק, פיטן ((ממנו)) דוד בן שמואל, הלוי, פיטן אשכנזי ((ממנו)) משולם בן קלונימוס ((ממנו)) שלמה בן אבון ((ממנו)) אליהו בן צדוק ((ממנו)) יצחק בן נתן ((ממנו)) בנימין בן זרח ((ממנו)) אברהם בן יהודה, הכהן ((ממנו)) אלעזר בירבי קיליר, פיטן, פעל במאה ה-6-7 ((ממנו)) שלמה בן יהודה, הבבלי ((ממנו)) יוסף בן שלמה, מקרקשונה ((ממנו)) אברהם, המאה ה-13-14 ((נקדן)) Private Collection (current owner) |
| מקור/בעלים |
Private Collection |
| סוג הכתיבה |
אשכנזית מרובעת |
| שנה |
מאה י"ג-י"ד |
| הערות |
כנראה מן העיר וישנבורק שבחבל אלזס מכיל מנהגים קדומים וייחודיים בהשוואה לשאר מחזורי מנהג אשכנז בני זמנו. המחזור מכיל פיוטי מעריב, יוצרות וקרובות - קדושתאות, שבעתות לתפילות המוספין, קריאות בתורה, הפטרות בנביאים, מגילות וקריאות פרקים בשאר ספרי נביאים וכתובים. המחזור מכיל בין השאר מנהגים ייחודיים וקדומים, כגון הוספת פרק לקריאת התורה לראש השנה שחל להיות בשבת, תפילת כל נדרי בנוסח שלפני תיקונו של רבינו תם, וללא השמטת "ככתוב בתורת משה עבדך ..." לפני הפסוק "ונסלח לכל עדת בני ישראל ..." הנאמר אחרי, שתיקונו שינה את משמעות הפסוק, וקינות על הרוגי וישנבורק (Wissembourg) בתוך הקינות לט' באב (דף 229ב-231ב). הרוגי עיר וישבורק נהרגו ביום יג בתמוז שנת ל (1270), הם פורסמו לראשונה מתוך כ"י זה ע"י א. ל. לאנדסהוטה בספרו עמודי העבודה (ברלין, תרי"ז-תרכ"ב) עמ' 100. הספר הובא לבסוף לפולין, כנראה ידי פליטי הרג ביהודי אלזס במאה ה-14. ובשולי הדפים נוספו השלמות וחילופי מנהגים בהתאם למנהג פולין. עדות להימצאות המחזור בפולין, במאה ה-15, נמצאת בדף 21ב, בשפתו העליונה של העמוד נכתב ביד מאוחרת (אמצע הכיתוב נחתך): "וימינו תחבקני [- - -] יום ד' יג סיון שנת ובקבר תי'ש'לך[!] ותהא נ[] [=ש"י, 28.5.1550, שהוא אכן חל ביום ד] (ק"ק) פוזנא" אמצע הכיתוב נחתך על ידי כורך, ורק חלקים ממנו אפשר לשחזר. בסוף המאה ה-19 נמצא המחזור בעיר ברסלאו ובשנת 1906 השתמש בו משם פיליפ דה-האז, בחיבור לשם קבלת תואר דוקטור של אוניברסיטת שטרסבורג, ראה: Philipp de Haas, Ungedruckte Stücke aus den Breslauer Mahzor-Hadsschriften mit Übersetzung und Erklärung. Breslau 1906. המחזור כולל פיוטים רבים שלא ניתן להזכירם, בין הפייטנים: שלמה בר אבון, משלם בן קלונימוס, דויד בן שמואל הלוי, שמעון בן יצחק, אלעזר הקליר, משה בן קלונימוס, אליעזר בן נתן, יוסף בן שמואל טוב עלם, מאיר בר יצחק ש"ץ, שלמה הבבלי, שמשון בן ראובן מצרטש, יהודה הלוי, יניי, קלונימוס בר יהודה, יעקב בר יצחק, יוסי בן יוסי, משה בר שמואל בן אבשלום, זבדיה, גרשום בן יהודה, יוסף בר יצחק מאורליינש, דוד בן משולם, אמיתי בר שפטיה, אליהו הזקן, בנימין בר זרח, אליה בר מרדכי, יוסף בן נתן חזן בתחילתו קריאות בתורה והפטרות לארבע פרשיות. מגילות: שיר השירים (14ב-17א), רות (17א-19ב), קהלת (19ב -24ב), איכה (24ב-27ב ), בתוספת קריאה בתורה לט' באב (27ב-28א: דברים ד:כה-מ). 28ב-57א: קריאות בתורה והפטרות למועדים, פותח: "סדר פרשיות של ימים טובים, אתחיל לכתוב בשם אדיר באדירים". 33ב: בשירת-הים שבקריאה לשביעי של פסח, הפסוק האחרון של השירה, שמות טו:יט, "כי בא סוס פרעה ... ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים" אינו כתוב בצורת השירה, וזאת לפי המנהג האשכנזי הקדום. 37א-38ב, בקריאה לראש השנה יש במחזור זה מנהג ייחודי: במקום המנהג המקובל, שאם חל יום-טוב ראשון של ראש-השנה בשבת אין מחלקים אותו פרק עצמו (בראשית כא:א-לד) לשבעה קרויים במקום חמישה, כמנהג הנפוץ, אלא מוסיפים עליו את הפרק הקודם – בראשית כ:א-יח! מסתבר שזה היה מנהג אלזס. 44א-56א: ההפטרות. בברכות ההפטרה (56א-ב) מצויה הנוסחה: "... לעלובת נפש תנקום נקם במהרה בימינו ...". 57ב-61ב: יוצרות לשבתות חנוכה, "אודך כי אנפת" ליוסף בן שלמה, "אין צור חלף" לשלמה הבבלי. 61ב-70ב: פרשת שקלים: יוצר, קדושתא לשחרית ושבעתא למוסף. 70ב-78ב: פרשת זכור, "זכור את אשר עשה ויהי לבז ולמשיסה". 87ב: קרובה לפרשת פרה, "אצילי עם עולי גולה" לאלעזר בירבי קליר. בשולי יוצר לפרשת החודש (90ב) נוסף בכתיבה מאוחרת יותר של המאה הט"ו פיוט היוצר "כבודו משבחים בכל העולם" והוא נהוג במנהג אשכנז המזרחי ולא במנהג אשכנז המערבי. פיוט לשבת הגדול: "אדיר דר מתוחים" (102ב). 104א-170א תפלות לפסח. 170ב-214א "שבועות" כולל בין השאר: "אדון אמנני אצלו שכנני" מאת שמעון בן יצחק (173א), סדר: "שעשוע יום יום מראש אמנה" (179א) הועתק בשלמותו ובסופו נוסף בית מתוך הקדושתא של הקלירי: "וישמחו כל העם", "אלהים ביתה מושיב יחידים" סימן אברהם הכהן [בן יהודה] (193א), סדר "ה' קנני ראשית דרכו" (199א) הועתק בשלמותו. 214א-270ב קינות, תפילה וקריאות לתשעה באב, כולל שלוש הקינות "מר' יועץ על הרוגי ווישבורק" (229ב-231ב), ראה הערה בתחילת התיאור. ספר איוב (234א-252א) הספר שלם עד איוב מ:ב ולאחר מכן נותרו רק פינות דפיו. פרקים מספרי ירמיה וישעיה לקריאה בתשעה באב כמנהג ולהפטרה (252ב-270ב) עד דף 258ב הדפים קרועים ונשארו רק פינות הדף. 270ב הוספה בכתב אשכנזי מפולין רהוט-למחצה בחלק הדף שנשאר חלק (מהחלק של תשעה באב) ובו רשימת סליחות ממוצאי שבת בשבוע שלפני ראש השנה ועד מוסף יום כפור. חלק ב: ימים נוראים וסוכות. בתפילת אבינו מלכנו (280ב-281א) קצת שינויי נוסח וסדר מזה הנודע כנוסח "אשכנז המערבי" ו"אשכנז המזרחי". תפלת "כל נדרי" (317א) [בסריקה 615] שבכתב היד הוא הנוסח הקדום, שכבר במאה ה-13 נעלם מהמחזורים בעקבות תיקון שהוצע על ידי ר' יעקב ב"ר מאיר (רבנו תם). יד מאוחרת מהמאה ה-15 הוסיפה ותיקנה ומחקה את הנוסח כך שיתאים לנוסח המקובל. מעל ל"כל נדרי" הוסיפה יד אחרת (לא של המעתיק ולא של המתקן) הערה: "קודם שיתחיל החזן כל נדרי, יאמר בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, ואז יתחיל כל נדרי כו'". כמו כן מחק אותו מגיה גם בחתימת כל נדרי "ככת' בתורת משה עבדך מפי כבודך ונסלח ..." את המילים: ככת' בתורת משה עבדך מפי כבודך, גם החתימה המקורית היא נדירה כמו כל נדרי. בשוליים הוסיף אותו מתקן את הנוסח המקובל "סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך ...." כמנהג פולין ואשכנז המזרחי. העקדה "תומת צורם וחסדם" (321א) לבנמין בר זרח. התפלה הוידוי הגדול (וידוי "על חטא") (324א) שונה מהנוסח המצוי יש הפרדה בין זוגות החטאים שבדרך כלל מופיעים יחדיו או לחילופין במנהג איטליה מופיע רק חטא אחד בלבד, וכן אין שמירה על סדר א"ב. בפיוט המיוסד על הפסוק "מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך" (ירמיה י:ז) בפיסקא המתחילה במילים: "הגוים אימים זמזומים קדר ואדומים" (354א) נוסף בשוליים הערה Confer Wulferi theriaca p. 351 [=השווה תריאקה של Wukfer] והכוונה לספר Theriaca Judaica שיצא לאור בנירנברג 1681, והוא הוצאה חדשה של הספר "דער יודישער טעריאק" מאת ר' שלמה זלמן צבי הירש מאופנהויזן (כתב-הגנה על היהדות מפני האשמותיו של המומר Samuel Friedrich Brenz, בליווי הערותיו של Wulfer. הסליחות "אתה בחרתנו מכל העמים וידעתנו" מאת יצחק בן נתן ובשוליים בכתיבה מאוחרת יותר: "בשנת תתקצ"ה לאלף חמישי ... נהרגו אילו הקדושים בלודא ונתיסדה עליה זו הסליחה" (363ב), "אומץ יוסיף טהור ידים" (364ב) לענין מחבר הסליחה ראה: ד' גולדשמיט, סדר סליחות כמנהג ליטא (ירושלים, תשכ"ה), עמ' רמ. קרובה למוסף "אתה ברחמיך הרבים רחם עלינו" (382א). בדף 384ב מתחת ל"אלי מרום" נוסף בכתב רהוט של המאה ה 15 "ונתנה תוקף בר"ה", והוא הוראה לש"ץ לומר פה ונתנה תוקף, בהתאם למנהג אשכנז המזרחי-פולין (שאותו ימצא לפי קדושת מוסף של ראש השנה) ולא נכתב פה, כי במנהג אשכנז המערבי לא נהגו לאומרו ביום כיפור. למנחה של יום כפור הפיוט "אבן מעמסה עמוס לא תתמאסה [!]" (420ב). בפיוט למעריב ליל יום טוב שני של סוכות "איומתך סודרת קלוסך במקהלות" סי' אליהו בר צדוק חזק, המחרוזת האחרונה שבו פותחת "אנא בזרוע גדלך דגול הדגילנו" מאת יצחק בסוף המחזור בדל ו דף שנספחו אי פעם לכתב היד מכתב יד אחר, כנראה סידור, קלף, המאה י"ד-ט"ו. כולל בדל ובו נטילת ידיים, ברכת השחר (בדל [1א]), וידוי ר' יוחנן הנרמז בתלמוד יומא פז ע"ב: רבון כל העולמים לא על צדקתינו (ההתחלה חסרה) ([1ב]), יוצר של שבת (דף [2]א), הוצאת ספר תורה וקריאה לפורים: "ויבא עמלק וילחם עם ישראל" שמות יז:ח-טז (דף [2ב]). נושא נוסף: מקרא תנ"ך כתובים איוב נושא נוסף: מקרא תנ"ך נביאים הפטרות מנהג אלזס נושא נוסף: ציורים ועטורים נושא נוסף: תורה. קריאה מנהג אלזס Private Collection בחלק מן הדפים הספרור איננו נראה, לפעמים בגלל חולשת הכתב בעיפרון ואיכות הסריקה, ולפעמים בגלל קיפול קצה הדף. 8 הדפים הראשונים, שהיווּ קונטרס שלא היה כרוך עם שאר כתב-היד, לא נסרקו. דף 20 חסר, דף 54 נתלש ביד זדונית, אך נשאר ממנו בדל (הוא נסרק על רקע דף 55). דף 87 נכפל בספירה, ואת 87 השני סימן המספרר כ- 87a. דף 479 חסר, דף 480 - 484 חסר. בתיאור להלן נתייחס במידה ויש למיספור המקורי. דפים אחדים קרועים ונשארו מהם רק חלקי דף (251א-258ב, 306א-ב, 454א-456ב ועוד), דף 479 חסר. המחזור כולל שני חלקים בכרך אחד - חלק השבתות המיוחסות ומועדי הקיץ וחלק מועדי החורף. קלף אשכנזי, ללא היכר בין צד שיער לצד בשר. קונטרסים, רובם בהרכב של 4 גיליונות בכל אחד. ניקוב לשם שרטוט השורות בפאותיו, בשוליים החיצונים והפנימיים, ושרטוט בעיפרון, כנהוג בדרך כלל באשכנז מאז תחילת המאה ה-14. שומרי קונטרס מעוטרים. כתב-היד כולו כתוב ב-26 שורות. ספר גדול-מידות, שהיה מיועד לעמוד התפילה של שליח-ציבור, ממדי הטקסט: 21x32 ס"מ. 8 הדפים הראשונים, שהיוו קונטרס שלא היה כרוך עם שאר כתב-היד, לא נסרקו, לפיכך הסריקה מתחילה מדף [9]א. הקונטרסים הראשונים במחזור, דפים 4-13, נכתבו כנראה לאחר סיומו, כדי להשלים דברים שהסופר החסיר בכתיבה הראשונה. הם נכתבו בידי אותו סופר ונספחו למחזור אך כפי הנראה לא היו כרוכים בספר ובגלל זה ממספר הדפים בעיפרון (כנראה Philipp de Haas, שהשתמש במחזור במחקרו) התלבט ביחס למקומם וסבר שיש לשים אותם בסוף המחזור ולכן מספר אות דפים 4-8 במספרים 474-478! הדפים 9-13 מוספרו. היות ודפים אלו לא היו כרוכים חלק מהם אבדו. השם "אברהם" עוטר בדיו החומה של המעיר והנקדן (37א [54], 38ב [57]) וזה כנראה שמו. |
| נושא |
Digitized manuscripts |
| סוגה |
Illustrated works (Manuscript) |
| היקף החומר |
484 דף 47x33 ס"מ. בחלק מן הדפים הספרור איננו נראה, לפעמים בגלל חולשת הכתב בעיפרון ואיכות הסריקה, ולפעמים בגלל קיפול קצה הדף. 8 הדפים הראשונים, שהיווּ קונטרס שלא היה כרוך עם שאר כתב-היד, לא נסרקו. דף 20 חסר, דף 54 נתלש ביד זדונית, אך נשאר ממנו בדל (הוא נסרק על רקע דף 55). דף 87 נכפל בספירה, ואת 87 השני סימן המספרר כ- 87a. דף 479 חסר, דף 480 - 484 חסר. בתיאור להלן נתייחס במידה ויש למיספור המקורי. דפים אחדים קרועים ונשארו מהם רק חלקי דף (251א-258ב, 306א-ב, 454א-456ב ועוד), דף 479 חסר. המחזור כולל שני חלקים בכרך אחד - חלק השבתות המיוחסות ומועדי הקיץ וחלק מועדי החורף. קלף אשכנזי, ללא היכר בין צד שיער לצד בשר. קונטרסים, רובם בהרכב של 4 גיליונות בכל אחד. ניקוב לשם שרטוט השורות בפאותיו, בשוליים החיצונים והפנימיים, ושרטוט בעיפרון, כנהוג בדרך כלל באשכנז מאז תחילת המאה ה-14. שומרי קונטרס מעוטרים. כתב-היד כולו כתוב ב-26 שורות. ספר גדול-מידות, שהיה מיועד לעמוד התפילה של שליח-ציבור, ממדי הטקסט: 21x32 ס"מ. 8 הדפים הראשונים, שהיוו קונטרס שלא היה כרוך עם שאר כתב-היד, לא נסרקו, לפיכך הסריקה מתחילה מדף [9]א. הקונטרסים הראשונים במחזור, דפים 4-13, נכתבו כנראה לאחר סיומו, כדי להשלים דברים שהסופר החסיר בכתיבה הראשונה. הם נכתבו בידי אותו סופר ונספחו למחזור אך כפי הנראה לא היו כרוכים בספר ובגלל זה ממספר הדפים בעיפרון (כנראה Philipp de Haas, שהשתמש במחזור במחקרו) התלבט ביחס למקומם וסבר שיש לשים אותם בסוף המחזור ולכן מספר אות דפים 4-8 במספרים 474-478! הדפים 9-13 מוספרו. היות ודפים אלו לא היו כרוכים חלק מהם אבדו. |
| שפה |
עברית |
| מספר מערכת |
990036721690205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
