כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
מעוז צור
מקהלת קול ציון לגולה |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
מעוז צור ישועתי
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 1962 השותפים ביצירה:
- לבנון, אריה (מעבד מוזיקלי)
| מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָהחַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָהוּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּהחֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה: דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּיוּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּיוְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּיקֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי: כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָאוְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָהרֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָרֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ: יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּיםוּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִיםוּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּיםבְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים: חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָהנְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָהכִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָהדְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה: |
|
מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לשיר בחג החנוכה, לאחר הדלקת הנרות. זמן כתיבת הפיוט לא ידוע בדיוק אבל חוקרים מעריכים שאינו מאוחר מאמצע המאה ה-13. שמו של המחבר (מרדכי) נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו אינה ברורה, אך יש השערות שמדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג או במרדכי בן יצחק הלוי. נהגו לחשוב שהלחן הידוע ביותר כיום הוא לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה; לא זו בלבד, אלא שכל אחד ממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה. מחקרים מאוחרים יותר גורסים שהלחן מוקדם יותר ומקורו בבוהמיה, וייתכן שהגיע מלחנים יהודיים מארץ זו, שמרטין לותר קיבץ ועיבד. |
| בביצוע |
לבנון, אריה; מקהלת קול ישראל |
|---|---|
| תאריך היצירה |
1962 |
| השותפים ביצירה |
לבנון, אריה 1932-2023 (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) מקהלת קול ישראל (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| הערת מקום וזמן |
10.1962. ירושלים. |
| סוגה |
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi Synagogue music |
| שפה |
heb |
| משך |
00:01:05 |
| הערות |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. מסורת: אשכנזים |
| הערת משתתפים |
מקה' ק"י - אריה לבנון. |
| הערת הפקה |
הוקלט על-ידי קול ישראל. |
| מספר מדף |
MCD-0074 - 19 |
| מספר מערכת |
990028089510205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לשיר בחג החנוכה, לאחר הדלקת הנרות. זמן כתיבת הפיוט לא ידוע בדיוק אבל חוקרים מעריכים שאינו מאוחר מאמצע המאה ה-13. שמו של המחבר (מרדכי) נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו אינה ברורה, אך יש השערות שמדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג או במרדכי בן יצחק הלוי.
נהגו לחשוב שהלחן הידוע ביותר כיום הוא לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה
לא זו בלבד, אלא שכל אחד ממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה. מחקרים מאוחרים יותר גורסים שהלחן מוקדם יותר ומקורו בבוהמיה, וייתכן שהגיע מלחנים יהודיים מארץ זו, שמרטין לותר קיבץ ועיבד.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
מעוז צור
מקהלת קול ציון לגולה
מעוז צור
רוזנברג, עמנואל
מעוז צור
די זהב, אפרים
מעוז צור ישועתי
מעוז צור
שמר, נעמי
מעוז צור ישועתי
בלרסקי, סידור; קרמר, מנדל
מעוז צור
עמיהוד, דליה; צדוק, אהובה
מעוז צור
עמיהוד, דליה; צדוק, אהובה
מעוז צור
אלטר, ישראל
מעוז צור
עמאר, ג'ו
מעוז צור ישועתי
סילברמן, בנדיקט
מעוז צור ישועתי
וינטרניץ, חנן; חסון, אליעזר; ירקוני, יפה; המקהלה הלבנה
מעוז צור
עמיהוד, דליה
מעוז צור
פז, אסנת
מעוז צור
זמיר, עודד
מעוז צור
מקהלת ילדים
מעוז צור
מקהלת ילדים בניצוחו של יצחק גרציאני
מעוז צור
מעוז צור ישועתי
קפטן, ניר
מעוז צור ישועתי
רוט, אברהמי
מעוז צור ישועתי
פיר, פינצ'ק
מעוז צור ישועתי
מקהלת כפר הילדים דוד
מעוז צור
מעוז צור
דויד אנד דה היי ספיריט
מעוז צור
זכאי, דודו
מעוז צור
מקהלת כפר ילדים דוד (ירושלים)
מעוז צור
מעוז צור
עמיהוד, דליה
מעוז צור ישועתי
מקהלת הילדים פרחי לונדון
מעוז צור
המקהלה (להקה)
מעוז צור
מקהלת כפר ילדים דוד (ירושלים)
מעוז צור
מעוז צור
מעוז צור ישועתי
מעוז צור ישועתי
למפל, מקס; מקהלת קול ישראל
מעוז צור ישועתי
אלטר, ישראל; קופף, לאו; מקהלת איבריה
מעוז צור ישועתי
די זהב, אפרים; תזמרת קמרית ירושלים
עלינו לשבח
פינצ'יק, פיר
מעוז צור ישועתי
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל
מעוז צור ישועתי
זינגר, גאורג; תזמורת קול ישראל
מעוז צור ישועתי
רוזנברג, עמנואל; איזנשטין, יהודית קפלן
מעוז צור ישועתי
יעקבי, חנוך; תזמורת קול ישראל
מעוז צור
די זהב, אפרים; מקהלת קול ישראל
מעוז צור ישועתי
קפלן, אברהם; מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל
מעוז צור
מקהלת קול ציון לגולה; מקהלת פועלי ירושלים
מעוז צור
מקהלת ילדות בי"ס שרשים, ת"א
מעוז צור ישועתי
לויטס, מרדכי; מקהלת בית הספר שורשים
מעוז צור
מקהלת בית הכנסת הגדול (חיפה)
מעוז צור ישועתי
להקת גברים של קול ציון לגולה
מעוז צור ישועתי
תזמורת ההקלטות של רשות השידור
מעוז צור ישועתי
ביגון, ירחמיאל; מקהלת הילדים פרחי מיאמי
מעוז צור
יפה ירקוני ומקהלת ילדים
מעוז צור
מעוז צור
שלהבת (תזמורת)
מעוז צור
זכאי, דודו
מעוז צור
בן-אב"י, יוחאי
מעוז צור
יפה ירקוני ומקהלת ילדים
מעוז צור
אונגר, בנימין
מעוז צור
עמאר, ג'ו
מעוז צור
עמיהוד, דליה
מעוז צור
אתר, תרצה
מעוז צור
אונגר, בנימין
מעוז צור ישועתי
ביקל, תיאודור; Western Wind (Vocal group)
מעוז צור ישועתי
מייזנר, בנימין
מעוז צור ישועתי
ביקל, תיאודור
מעוז צור
ברוצקי מרדכי גינזבורג יצחק
מעוז צור ישועתי
מעוז צור
אנגלמן, יהושע
מעוז צור
טייב, יואל
מעוז צור
בנאי, אביתר
