החוויה המוזיקלית הראשונה הזכורה לרחל גלעין התרחשה בהיותה בת חמש בלבד. "שמעתי ברדיו את הווריאציות על שיר ילדים של מוצארט (Ah! vous dirai-je, Maman). היצירה השאירה אצלי חותם כה עז ורצון כל-כך חזק להבין את הקשר בין הווריאציות השונות עד כי השתוקקתי לכתוב כזה דבר בעצמי...". כשלמדה לנגן בפסנתר את האינוונציות של באך, הסונטות של היידן מוצרט ובטהובן ויצירות משל שוברט ושופן החלה גלעין לאלתר קטעים מוזיקליים בסגנון הבארוק, הקלסיקה והרומנטיקה ולחלום על לימודי הלחנה.
בתחילת שנות ה-70 החלה גלעין ללמוד מוזיקולוגיה באוניברסיטת שטוקהולם בשבדיה. תכנית הלימודים הושפעה מאירוע מכונן בחיי המוזיקה בשבדיה אשר התרחש כמה שנים קודם לכן כשהוזמנו לאקדמיה למוזיקה בשטוקהולם המלחינים ג'רג' ליגאטי (György Sándor Ligeti) וויטולד לוטוסלבסקי (Witold Lutosławski) ללמד קומפוזיציה. לימוד זה השפיע על דור שלם של מלחינים שבדים, על לימודי ההלחנה ועל חיי המוזיקה בשבדיה. אין פלא, אפוא, שבמסגרת לימודי המוזיקולוגיה של רחל גלעין נמנה גם קורס אנאליטי על יצירותיו של ליגטי ממנו הושפעה רבות.
את סיום לימודיה חתמה גלעין בלימוד יצירותיו של גוסטב מאהלר ובדרך זו הכירה גם את השפה הסימפונית הפוסט-רומנטית אשר היוותה מעין גשר למוזיקה המודרנית.