על אודות רחל גלעין

על אודות רחל גלעין

רחל גלעין (ארכיון רחל גלעין, MUS 0253)
 

רחל גלעין (ארכיון רחל גלעין, MUS 0253)

 

רחל גלעין (גלוכוביץ') נולדה בשנת 1949 בשטוקהולם, שבדיה, לשני הורים ילידי פולין וניצולי שואה – צופיה, ששרדה את בירקנאו, פונתה ממחנה רבנסבריק לשבדיה על-ידי הצלב האדום לקראת סוף המלחמה, השלימה תואר אקדמי בשפות סלאביות והייתה מחלוצות הספרנות הממוחשבת בשבדיה, וגרשון, לוחם בצבא פולין החופשית בצפון נורבגיה, ברח לשבדיה מהכיבוש הנאצי ונעשה מאוחר יותר מהנדס שהתמחה במכונות לעיבוד מתכות בדיוק גבוה במיוחד.

החוויה המוזיקלית הראשונה הזכורה לרחל גלעין התרחשה בהיותה בת חמש בלבד. "שמעתי ברדיו את הווריאציות על שיר ילדים של מוצארט (Ah! vous dirai-je, Maman). היצירה השאירה אצלי חותם כה עז ורצון כל-כך חזק להבין את הקשר בין הווריאציות השונות עד כי השתוקקתי לכתוב כזה דבר בעצמי...".

מגיל זה ואילך התחילה לבקש מהוריה שיעורי נגינה ורק אחרי ארבע שנות המתנה נענתה בקשתה. היא החלה ללמוד נגינה בפסנתר וכעבור כשלושה חודשים בלבד של לימודי נגינה הופיע שמה של גלעין, אז גלוכוביץ, בכותרות שני עיתונים מקומיים המדווחים על נגינתה של "התלמידה הצעירה" בקונצרט סיום השנה אצל המורה לפסנתר גרתה ווסטפלד (Greta Westfeld).​ היא המשיכה בלימוד נגינה בפסנתר אצל פרופסור גוטפריד בון (Prof. G. Boon), תלמידו של ארתור שנאבל.

גלעין, שרצתה ללמוד פסנתר וקומפוזיציה באקדמיה למוזיקה בשטוקהולם, נאלצה להתפשר על לימודי מוזיקולוגיה באוניברסיטה לצד מקצועות נוספים – קולנוע וחינוך – לבקשת הוריה, שרצו להבטיח את עתידה המקצועי והכלכלי. חסרונן של מלחינות שבדיות באותם ימים שימש מעצור נוסף, לגבי דידה, לחדור לעולם הקומפוזיציה.

רחל גלעין עם משפחתה ובצעירותה

בהמשך למדה לתואר הראשון שפות שמיות עם התמחות בשפה העברית באוניברסיטת אופסאלה וסיימה בשנת 1974. שנה לאחר מכן, ב-1975, עלתה לישראל והגשימה את חלום ילדותה בלימודי הרמוניה, קונטרפונקט והלחנה באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל-אביב. שם סיימה את התואר הראשון והשני בלימודי קומפוזיציה אצל המלחין ליאון שידלובסקי, הרמוניה אצל המלחין והתיאורטיקן יצחק סדאי, קונטרפונקט אצל המלחין והתיאורטיקן יוסף דורפמן ונגינת פרטיטורה אצל המלחין מרדכי סתר. בשנת 1980 השתתפה בקורס לקומפוזיציה בצרפת בהדרכתו של ויטולד לוטוסלבסקי, ובשנת 1984 לקחה חלק בסמינר היוקרתי למוזיקה בת זמננו בדארמשטדט. את היצירות הראשונות שזכו לפרסום ולהערכה כתבה גלעין כבר בשנות השמונים, בזמן לימודיה אצל ליאון שידלובסקי. היו אלה היצירות התנפצות ים-הקרח לשני פסנתרים ולכלי הקשה ו-מעגלים לתזמורת. 

רחל גלעין חיברה כ-40 יצירות הכוללות 2 סימפוניות, 4 יצירות נוספות לתזמורת, מוזיקה קולית, מוזיקה קאמרית וכן יצירות לכלי סולו.

מרבית יצירותיה הודפסו ויצאו לאור ב"מכון למוסיקה ישראלית" (IMI) ובמל"י וחלקן הגדול בוצע בישראל, באירופה ובארה"ב בידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים, קבוצת מוסיקה נובה, אנסמבל המאה ה-21, וכן בידי התזמורת הסימפונית של רשות השידור השבדית, מקהלת רשות השידור השבדית, אנסמבל "מרוס" (שבדיה), התזמורת הפילהרמונית של ברוקלין ואנסמבל "אקו" (ברלין) בניצוחם של גארי ברתיני, תיאודור גושלבאור, רנטו ריבולטה ואחרים. בשנת 2003 הוקדש במיינץ שבגרמניה קונצרט שלם ליצירותיה של המלחינה. מאז נתמכת פעילותה היצירתית על ידי הקרן "Anni Eisler Lehmann Stiftung Mainz", בגרמניה. בשנים האחרונות יצירותיה מבוצעות בקביעות בגרמניה. בשנת 2004 נערכה והוקלטה סדרת קונצרטים קאמריים מיצירותיה בתל-אביב, בירושלים ובחיפה אשר נתמכו אף הם בידי הקרן. בשנים 2007-2006 בוצעו יצירותיה בערים מיינץ ודיסלדורף, ובשנת 2009 צויין יום הולדתה ה-60 של המלחינה בקונצרטים ובשידורי רדיו חגיגיים בארץ ובשבדיה.

 

רחל גלעין מנצחת על הרכב קולי של צעירים מתוך הקהילה היהודית בשטוקהולם במופע לכבוד ובנוכחות זוכי פרס נובל לספרות: המשוררת נלי זק"ש והסופר ש.י. עגנון, שטוקהולם, שבדיה, 1966 (ארכיון רחל גלעין, MUS 0253)

רחל גלעין מנצחת על הרכב קולי של צעירים מתוך הקהילה היהודית בשטוקהולם במופע לכבוד ובנוכחות זוכי פרס נובל לספרות: המשוררת נלי זק"ש והסופר ש.י. עגנון, שטוקהולם, שבדיה, 1966 (ארכיון רחל גלעין, MUS 0253)

רחל גלעין בתום קונצרט מיצירותיה, מחווה ליום הולדתה ה-60, שבדיה, 2009 (ארכיון רחל גלעין, MUS 0253)

רחל גלעין בתום קונצרט מיצירותיה, מחווה ליום הולדתה ה-60, שבדיה, 2009 (ארכיון רחל גלעין, MUS 0253)

עטיפת התקליטור "ונגינותי ננגן" (ארכיון רחל גלעין, MUS 0253)

עטיפת התקליטור "ונגינותי ננגן" (ארכיון רחל גלעין, MUS 0253)

תקליטור ראשון מיצירותיה של רחל גלעין – ונגינותי ננגן – יצא לאור בשנת 1999 בשיתוף פעולה עם רדיו שבדיה.

סדרת הקונצרטים הקאמריים מיצירותיה, אשר התקיימה בשנת 2004, יצאה לאור באותה השנה על גבי תקליטור בשם פריסמה.

בשנת 2008 יצא לאור התקליטור השלישי אתהלך בארצות החיים ובשנת 2011 נערך הפרוייקט "קול קורא במדבר" במסגרתו הופקו מספר קונצרטים, בארץ ובשבדיה, בהם נוגנו יצירותיה של גלעין. בעקבות פרוייקט זה יצא לאור תקליטור רביעי בשם קול קורא במדבר. מבין המבצעים הבולטים של יצירותיה נמנים: הפסנתרניות שרה פוקסון-היימן (1992-1932), מיכל טל, עופרה יצחקי; זמרת האלט מירה זכאי; זמרת הסופרן רונה ישראל-קולת; הכנר השבדי סמי סטאלהאמר; האבובן היהודי גרמני מתיו פיסמן (2008-1956) ורבים אחרים

תעודת פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (ארכיון רחל גלעין, MUS 0253)

תעודת פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (ארכיון רחל גלעין, MUS 0253)

רחל גלעין זכתה בפרסים רבים. בשנת 1990 יצירתה התנפצות ים הקרח ייצגה את ישראל בתחרות "רוסטרום" בפריס. בשנת תשנ"ד (1994) זכתה רחל גלעין בפרס ראש ממשלה לקומפוזיטורים ישראליים. באותה השנה זכתה יצירתה למקהלה ונגינותי ננגן בפרס אקו"ם והוקלטה שנה אחר-כך על ידי מקהלת רדיו שבדיה.

בשנת 1996 הסימפוניה הראשונה פרי עטה השתתפה בשלב הגמר של תחרות יובל השישים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

היצירה מעגלים, אשר בוצעה בבכורה עולמית בשנת 1992 על-ידי התזמורת הסימפונית של רדיו שבדיה בניצוחו של גארי ברתיני, זכתה בשנת 1993 לציון לשבח בתחרות השנתית של Vienna Modern Masters בווינה, ובשנת 1996 בוצעה בבכורה ישראלית בידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

בשנת 1986 השתתפה בחבר השופטים של "The Lieberson Prize Contest" והייתה במשך שנים רבות חברה בחבר הנאמנים של פרס ראש הממשלה למלחינים.

בהתפתחות הסגנונית במוזיקה של גלעין אנו עדים לשני שלבים עיקריים המשותפים לה ולמלחינים בני דורה ואף למלחינים וותיקים יותר: השלב הראשון ובו הלחנה בסגנון המודרניזם האירופאי, והשלב השני – כתיבה בסגנון פוסט מודרני המשלב סגנונות שונים ביצירה אחת, "שפה 'פאן-טונלית'" כהגדרתה "בה מוצאים את מקומם כל הסגנונות הקיימים באחדות חדשה".

היהדות הייתה מתמיד חלק בלתי נפרד מזהותה של רחל גלעין כמלחינה, ומרבית הטקסטים אותם הלחינה מקורם בתנ"ך. הטקסטים החילוניים המודרניים היחידים שבהם השתמשה נכתבו בידי אלזה לסקר-שילר (במחזור השירים נעימות שחורות) ובידי נלי זק"ש ("הו הארובות" בתרגום לעברית ביצירתה לא ישא גוי אל גוי חרב). שתי המשוררות היו ממוצא יהודי-גרמני ושתיהן נסו משלטון הנאצים – לסקר-שילר לפלשתינה ואילו נלי זק"ש לשבדיה.

דרך המוזיקה שלה מזהה עצמה רחל גלעין לא רק כישראלית בעלת רקע שבדי, אלא גם כמלחינה בעלת זהות יהודית החווה את המסורת התרבותית וההיסטוריה של העם היהודי. "את ההשראה ליצירותיי" אומרת גלעין "אני שואבת מהמסורת האינטלקטואלית הגדולה של היהודים אשר תרמו לתרבות ולהיסטוריה האירופאית כדוגמת גוסטב מאהלר וארנולד שיינברג". יצירותיה מבטאות לעיתים אמונה כמעט משיחית בביאת השלום והצדק לישראל ולעולם "חרף האלמנט הטראגי בהיסטוריה היהודית-ישראלית העכשווית".

בשנים האחרונות ניתן להבחין במרכיבים נוספים בשפתה המוזיקלית: האחד הינו תהליך מתמשך של התבהרות והשתקפות הנובע מפנייתה לדת, למיסטיקה ולאמונה היהודית (סונטה מס' 1 לכינור ולפסנתר סונטת האור), ואילו המרכיב האחר החדש בשפתה המוזיקלית של גלעין מושפע ממוזיקת הג'אז (סונטה מס' 2 לכינור ולפסנתר קול קורא במדבר).

בשנת 2011 הועבר ארכיון יצירותיה (מסמכים, הקלטות, פרטיטורות ועוד) למחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית בירושלים. אירוע ההשקה של הארכיון לווה בקונצרט מיצירותיה של המלחינה שהתקיים בספרייה.

רחל גלעין בביתה, תל-אביב (ארכיון רחל גלעין, MUS 0253)

רחל גלעין בביתה, תל-אביב (ארכיון רחל גלעין, MUS 0253)