כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
המאחיא של מכנאס
מרים ראש היא רעייתו של צבי מימון רואש, ונולדה וגדלה במכנאס. כבת לאב מצפרו ולאם ממכנאס היא יודעת הן את הדיאלקט של מכנאס הן את זה של צפרו. היא מורה לצרפתית ולאנגלית בבתי ספר תיכוניים במרכז הארץ. היא התחילה לכתוב טקסטים בערבית יהודית אחרי בעלה, וגם היא מבצעת אותם באירועים שונים שבהם מתכנסים יוצאי מכנאס ויוצאי קהילות אחרות במרוקו. היא כותבת במיוחד על עולמן של הנשים היהודיות במכנאס, ומדגימה במערכונים מיוחדים את לשונן המתנגנת של נשות צפרו. הטקסט עוסק במאחיא, המשקה האלכוהולי שיהודי מרוקו, בכל קהילותיהם בלא יוצא מן הכלל, הכינו מפירות- תאנים, תמרים, רימונים, פירות צבר, ואף דובדבנים (בצפרו)- לאחר שנתנו להם לתסוס ויזקקו את התחמיץ במכשירים פשוטים בבתיהם. הלקוחות היהודים צרכו את המאחיא לאורך כל השנה, וכל הזדמנות הייתה טובה לכך, עם חברים ולעתים בלעדיהם. למוסלמים אסור לשתות משקאות אלכוהוליים, אך איסור דתי זה לא מנע מרבים מהם לשתות מאחיא בהיחבא אצל מכריהם היהודים או אצל יצרנים, שסיפקו להם את המשקה האסור על עף הסכנה שנשקפה להם מכך. השלטונות המוסלמים פיקחו לעתים בהקפדה יתירה על מכירת המאחיא ללא יהודים (או נוצרים) והטילו קנסות ולעתים אף עונשי מאסר כבדים על יהודים ויהודיות שנתפסו בידי שוטרי המח'זן והואשמו במכירה אסורה של מאחיא. לקוחות מוסלמים שתו לעתים לשכרה וחזרו לבתיהם בגילופין תוך הקמת שערוריות לפעמים, שהעיבו על הסדר הציבורי ברחוב המוסלמי. לאחר מקרים כאלה ציוו לפעמים השלטונות המקומיים לערוך סקירה קפדנית של בתי המלאח כדי לתפוס את מגארי המאחיא ולהעניש את מחזיקיהם. מבצעי בילוש כאלה והתקריות שגרמו שיכורים מוסלמים המיטו לפעמים אסון על הקהילה היהודית במלואה, במכנאס ובקהילות אחרות באותה המידה, ולא רק על יצרני המאחיא ומוכריה, שכן הם סיפקו תירוץ נוח למושלים ולמנהיגים דתיים מקומיים, שלא אהדו את היהודים, לנצל את האירוע, להתעלל בקהילה ולהטיל עליה קנסות. גבוהים על מכירה אסורה של אלכוהול.
גם מרים רואש משתמשת בטקסט בביטויים ובצירופים מיוחדים לקהילת מכנאס, כמו פועלי ההתחבטות המטפוריים ונוסחאות עבריות אמפתיות. לבד מן הביטויים המשוקעים בערבית- היהודית של מכנאס (ושל קהילות אחרות), היא שואבת גם לקסיקון מודרני מן הצרפתית או מן העברית בת ימינו. מן הצרפתית ניתן לציין את היסודות: capables (=בעלות יכולת), commerce (= commerce), twist (= ריקוד הטוויסט של שנות השישים), commissaire (de police) (= מפקח משטרה), Əl- 〖spolisiät〗^s מן המילה (policiers השוטרים- עם ריבוי ערבי). מן העברית שאובים שמות עצם כמו 'סכנה', 'ספק', 'עברית', 'אוניברסיטה', המקבלים בהקשרים המתאימים תוויות יידוע מגדיר או תווית ידוע Ø.
מתוך: יוסף שטרית, לשון ומאגריה לשון ומארגיה-מחקרים סוציו-פרגמטיים בערבית היהודית בצפון אפריקה ובמרכיב העברי שבה כתבות, שירים, סיפורים ופתגמים, מכון ביאליק
