מקודשת לי

"היא האטה מעט את קצב ריצתה כשהגיעה לשער. שוב קראה באהבה את האותיות המוכרות ברוכים הבאים לכפר הנוער טללים. שיר רצה מידי בוקר בכפר הנוער שבשביליו נשזרה שירת חייה, ריח השדות עלה באפה. היא אהבה את השעות הללו. כשהשמש זורחת והכול שקט ורענן. אהבה את המרחבים הטובלים בירוק, העצים, הבתים עם הגגות האדומים. הקרירות נשבה על פניה והנוף נטבע בה כבפעם הראשונה היא אהבה את מסלול חייה שסבב סביב תלמידיה וצרכי הכפר. היא שכבה על החול השעינה את ראשה על הסלעים והביטה לים. הוא שתק כמו תמיד והגלים התנפצו על הסלע, שוב נדהמה כיצד הטבע ממשיך בשלו גם שהכול נראה בלתי אפשרי בחייה... ידעתי שאמצא אותך כאן... הוא בלבל אותה והותיר בליבה מהומה. אני לא יודעת מה איתך אבל לי המפגש איתך עשה רק טוב .. - חייבה למראה ששיקפה את דמותה. נראה כי תהפוכות החיים שנכפו עליה, הובילו אותה למחוזות שטלטלו את עולמה ותבעו ממנה ומהסובבים אותה תשובות לשאלות שמעולם לא ידעו על קיומם... " -- מן המעטפת האחורית.