מרסו, חקירה נגדית

"היום מתה אמא. ואולי אתמול, אני לא יודע - כך, בשני משפטים קצרים שכבר קנו להם תהילת עולם בתולדות הספרות, נפתח "הזר", הרומן הראשון של העיתונאי והסופר הצרפתי אלבר קאמי, יליד אלג'יריה הקולוניאלית. "היום אמא עדיין חיה" - כך, במשפט קצר אחד שעתידו עוד לפניו, נפתח: מרסו, חקירה נגדית, הרומן הראשון של העיתונאי והסופר האלג'ירי כאמל דאוד, יליד אלג'יריה העצמאית. הארון, הדמות המספרת ב -מרסו, חקירה נגדית, הוא אחיו של הערבי חסר השם שנרצח על שפת הים בידי מרסו, הדמות המספרת ביצירתו של קאמי. אותו הארוןּ, גבר בערוב ימיו שגר בעיר אוראן שבאלג'יריה, נפגש ערב־ערב בבר מקומי עם גבר צרפתי חסר שם, עד שהוא מסיים לספר לו את סיפור חייו ואת סיפורו של אחיו.מוסא היה שמו של האח, והוא נרצח סתם כך בדמי ימיו. ; כשבעה עשורים לאחר צאת "הזר", כאמל דאוד מעניק לקורבן הרצח לא רק שם, כי אם גם בני משפחה: אב שנעלם, ואם ואח שחייהם השתבשו לחלוטין אחרי מותו של מוסא. הם חיים שוב ושוב את הרצח המסתורי, נשאבים אליו, מנסים לפענחו, ולבסוף נוקמים את נקמתם ברצח מיותר משלהם. הנובלה הפרועה והמבריקה של דאוד מספרת באומץ גם את סיפורה האלים, הרווי קנאות לאומית ודתית, של אלג'יריה העצמאית, והיא זיכתה את מחברה בכמה פרסים, בהם פרס גונקור לרומן ביכורים. ה-ניו יורק טיימס, כלל את מרסו, חקירה נגדית ברשימת 100 הספרים החשובים ביותר שראו אור בשנת 2015 . הרומן רואה אור בתרגומה של אילנה המרמן, מתרגמת יצירת המופת "הזר" (עם עובד, 1985), שגם שהוסיפה לו אחרית דבר -- כריכה אחורית.