לא ביקשנו כנפיים

"ארבע־עשרה שנה עבדה לטי אספינוסה בשלוש עבודות שונות בסן פרנסיסקו כדי לפרנס את משפחתה, בזמן שאמה גידלה את ילדיה — אלכס בן החמש־עשרה ולונה בת השש — בדירתם הקטנה שבאזור ביצות נידח ליד המפרץ, אולם עתה הוריה שבים למקסיקו, ולטי צריכה לקבל אחריות ולראשונה בחייה לתפקד כאם. הטריטוריה החדשה הזאת היא אתגר עבור לטי, במיוחד עכשיו כשלונה מתגעגעת נואשות לסבא וסבתא ואלכס שמתאהב בחברתו לכיתה לא מוכן לתת לאמו הזדמנות. לטי רוקמת תוכנית שתסייע למשפחתה להימלט מהשכונה המסוכנת ומעוול שובר לב שמאיים על חייהם, אבל כל טעות קטנה עלולה להרוס כל מה שנאבקה עבורו ולנתץ את תקוותיה השבריריות של משפחתה לעתיד טוב יותר. ונסה דיפנבאו שוזרת בפרוזה יפהפייה אמירות מכמירות לב בדבר אימהוּת, הגירה לא חוקית והחלום האמריקני בסיפור מטלטל על קורותיה של משפחה אחת. ונסה דיפנבאו היא המחברת של שפת הפרחים, רב־המכר של הניו יורק טיימס שתורגם ליותר מארבעים שפות. היא אם לארבעה וחיה עם בעלה במונטריי, קליפורניה" -- מן המעטפת האחורית.