נפילת מתח

במובן מסוים שמה של התערוכה מתעתע, במיוחד לאור ההקשר בו היא מוצגת כחלק מפסטיבל חודש התרבות הערבית של בית הגפן. הכותרת "נפילת מתח" המשדרת אווירה של ייאוש ופסימיות, אף מרחיקה במידת מה מחשבות של תקווה וציפייה. התחושות הקשות האופפות את העבודות עולות מהעיסוק בנושאים של מחיקה, בדידות ובדיקת הגבולות שבין היחיד לקהילה אם כגבולות מוסריים ואם לאומיים. ניתן היה לצפות כי תערוכה המתקיימת בהקשר כה משמעותי - חודש התרבות הערבית - תחגוג את קיומה של זו ולא תתאבל עליה. ואכן, על אף שאין זה נראה כך במבט ראשון, התערוכה אינה מבקשת להתעכב באזורים חשוכי האור בלבד, אלא לזהות בתוכם את אותם מקומות המבקשים להתרומם ולהזדקף. המונח "Crestfallen" מציין מצב רגשי של דיכאון ומלנכוליה, ביטוי השואל תיאור תנוחת גוף שמשמעותו נרדפת ל"מדוכדך", "מיואש" או "שבור לב". יש הטוענים כי מקור המילה האנגלית Crestfallen הינו בדימוי של סוס אשר ראשו מורכן על חזהו אחר תבוסה בשדה הקרב. הן התנוחה הפיסית הן המצב הרגשי שמלווה אותה מהווים נקודת מוצא לתערוכה הזו. מה הוא זה אשר הינו "Crestfallen"? האם זה מצב פסיכולוגי של אינדיבידואל או של קהילה שלמה? או האם זו התרבות שלנו אשר ; ההצהרה כי תרבות כלשהי היא מיואשת וחסרת שאר רוח הינה אמירה קשה בפני עצמה. אך אין זה אומר כי תרבות זו פועלת ממקום של חוסר או ריק - הרי הרוח שעזבה אותה, לא הותירה אותה ריקה. מתוך התבוננות בתערוכה ניתן לתהות האם אותו מצב מעיד על שינוי אקלים תרבותי ושינוי הכוחות המניעים אותה קדימה. על כן, על אף שהעבודות המוצגות מעלות תחושות של דכדוך ופסימיות, הן אינן מוגדרות רק דרך הפריזמה הזו, ובמידת מה הן אף חושפות כיצד אותו מצב הנפשי או הלך רוח מניע את המוטיבציה ליצור, לחיות ולתת השראה. ההתייחסות לביטוי Crestfallen כנקודת מוצא הינה פרודקסלית קמעה, כיוון שהמונח טומן בחובו התייחסות לרגע של קריסה. יחד עם זאת, יתכן כי נקודת המוצא באה לסמן נקודה על רצף, כיוון שכפי שכולנו יודעים (בנאיביות מסוימת), אחרי כל נפילה מגיעה עליה, ומשברים לעיתים קרובות הופכים פלטפורמות לצמיחה ושגשוג. לפיכך, חשוב לציין ולהדגיש כי תערוכה זו אינה מסתכמת בייאוש מוחלט ואינה מבקשת להתוות דיוקן עגום של תרבות מסוימת. להיפך - היא מבקשת להציג את המקום בו תרבות משגשגת ומצליחה. - מתוך אתר בית הגפן.