חזרה לתוצאות החיפוש

הטור השביעי של נתן אלתרמן הוא תופעה ייחודית מרתקת, שאין דומה לה בספרות ובעיתונות העברית: משורר ישראלי צעיר, ששני ספרי שיריו הראשונים, כוכבים בחוץ ושמחת עניים, התקבלו בהתלהבות על-ידי חלק הארי של קהל קוראי השירה בארץ והקנו לו בבת-אחת מעמד ספרותי מרכזי, מייחד את מירב זמנו וכשרונו לכתיבת טור שירי-עיתונאי, שבו הוא מלווה, כמעט מדי שבוע, במשך 16 שנים בקירוב, את אירועי-הימים הגדולים והקטנים בתקופה הקריטית ביותר בתולדות עם ישראל במאה ה-20 - ימי מלחמת העולם השנייה והשואה, המאבק לעצמאות והעשור הראשון למדינה. שירי הטור השביעי נדפסו בדבר, העיתון הנפוץ ביותר בארץ בשנות הארבעים, מראשית פברואר 1943, ימים ספורים לאחר הכניעה של אחרוני הגנרלים והחיילים הגרמנים בסטלינגרד, ועד יוני 1959, עשר שנים מתום מלחמת העצמאות. נראה שבראש ובראשונה בזכותם היה אלתרמן ל"גיבור תרבות" בולט ולמשורר הישראלי המוכר ביותר, הפופולרי ביותר והמשפיע ביותר בין בני דורו. ; אלתרמן עצמו כינס וערך שלושה מבחרים על הטור השביעי, שראו אור בשנים 1948, 1954 ו-1962, ולאחר מותו כונסו וראו אור, בהדרגה, גם שאר הטורים בכרכים משלימים. במהדורה זו, החדשה לחלוטין, מופיעים לראשונה כל הטורים בסדר כרונולוגי רצוף, המאפשר לקורא בהם כבכרוניקה או בהיסטוריה שירית-עיתונאית שלמה, בתוספת אפאראט פרשני עשיר של פרטי-רקע היסטוריים ועיתונאיים, החיוניים לקורא העכשווי. כרך ראשון זה כולל את כל השירים שראו אור בדבר בשנתיים הראשונות, בקירוב, של הטור השביעי - ימי המלחמה והשואה, מסיום הקרב הגורלי בסטלינגרד ועד מות היטלר וכניעת גרמניה. ; [כרך ד] "כרך זה של "הטור השביעי" כולל את הטורים שפרסם אלתרמן ב"דבר" בשנים 1954-1952 . שלושת הכרכים שקדמו לו יוחדו לתקופות ולאירועים הרי־גורל: מלחמת העולם השנייה, השואה, ההעפלה, המאבק למדינה והקמתה, מלחמת העצמאות והעליה ההמונית. ואילו כרך זה — עניינו השנים השקטות הראשונות, הפחות דרמטיות, של מדינת ישראל. כללית ניתן לחלק את הטורים שכונסו כאן לשני סוגים עיקריים: שירי־הלל לעשיה הגדולה בארץ בשנים אלו ובשנים שקדמו להן, מכאן, ושירי ביקורת, לעיתים אירוניים או סאטיריים על תופעות שונות בחיים הפוליטיים והציבוריים, מכאן. אך גם בטורי תקופה זו, למרות ההזדהות השלמה עם הישגי המדינה הצעירה, ניכרות עצמאותו הרוחנית של אלתרמן ותעוזתו הנון־קונפורמיסטית, כפי שבאו לידי ביטוי, למשל, בשיר "על החיל אלבז", מפברואר 1954, בו יצא אלתרמן בראש ובראשונה, ישירות, כנגד הדימוי הסטריאוטיפי השלילי הרווח של עולי מרוקו, אך באופן מרומז, סמוי במקצת ועם זאת חריף וסרקסטי, כיוון את דבריו גם לקברניטי המדינה כמחאה נגד מדיניות העלייה הסלקטיבית ממרוקו. ; [כרך ה] "כרך זה, הוא האקטואלי שבכרכי 'הטור השביעי' מתקופת המדינה. אלתרמן מתגלה בו כנון-קונפורמיסט מובהק וכקולה המוסרי האמיתי של ישראל ... כך, למשל, דיונו הנרחב בסוגיית 'על שתי הדרכים', שבו שלל אלתרמן מכחלוכל את ההפרדה שנעשתה בשנות החמישים בין מורדי הגטאות והפרטיזנים לבין המוני בית ישראל ופרנסיהם שנספו בשואה, וקבע נחרצות, שבמציאות הגולה של ימי השואה 'לא היו שתי דרכים, לא היתה דרך קרב למול דרך נכנעת'. וכך בעוצמה מוסרית לא פחותה - בנושא היחס לעולים ממרוקו ... כשהוא תוקף בחריפות את חוקי הסלקציה שהפעילה המדינה ... עוד בספר זה - פרשת הטבח בכפר קאסם בראשית מבצע קדש, שאותה הגדיר אלתרמן כפשע מזעזע ומעשה רצח מחריד, המחייב חשבון נפש מוסרי ולאומי נוקב...". -- כריכה אחורית.

כותר הטור השביעי / נתן אלתרמן
עריכה וביאורים - דבורה גילולה.
כותרים נוספים שירי העת והעיתון
שירי העת והעתון
On verso of t.p.: Hatur hashvi'i (the seventh column) / Nathan Alterman.
מקום קשור Tel Aviv-Yafo (Israel)-place of publication
מחברים/ יוצרים נוספים גילולה, דבורה, 1934-
מוציא לאור Tel Aviv : הקיבוץ המאוחד
שנה תש"ע-תשע"ז 2009-2017
סוגה Hebrew poetry
Hebrew prose literature
הערת תוכן ותקציר א. שירי העת והעיתון, 4.5.1945-5.2.1943.
ב. שירי העת והעיתון, 14.5.1948-11.5.1945.
ג. שירי העת והעיתון, 1.2.1952-21.5.1948. כולל ביבליוגרפיה: ע' 375-376 ומפתח.
ד.שירי העת והעיתון, 31.12.1954-8.2.1954. כולל ביבליוגרפיה: ע' 417-418 ומפתח.
ה. שירי העת והעיתון, 19.6.1959-14.1.1955. כולל ביבליוגרפיה: ע' 548-550 ומפתח.
ו. 26.6.1959-29.10.1965.
הערות מול השער: מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.
"במהדורה זו, החדשה לחלוטין, מופיעים לראשונה כל הטורים בסדר כרונולוגי רצוף... בתוספת אפאראט פרשני עשיר של פרטי רקע היסטוריים ועיתונאיים".
תיאור 6 כר' (כרך א-ו) : פורטרט
23 ס"מ.
שפה עברית
מספר מערכת 990026967070205171
קישורים תמונה קדמית
תמונה אחורית
תצוגת MARC

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?