מלחמה, מלחמה, גבירה נהדרה

"זיכרונותיה של הילדה סבינה שביד שהתבגרה בתקופת מלחמת העולם השנייה בזבורוב שבגליציה המזרחית הכבושה בידי הגרמנים. סבינה נולדה למשפחה אוהבת וחמה וחוותה ילדות מאושרת. האושר נקטע עם כניסתם של הגרמנים ביולי 1941. אביה של סבינה מונה ליושב-ראש היודנרט בזבורוב, והילדה הצעירה היתה עדה ללבטים ולקשיים שליוו אותו בתפקידו זה לנוכח תהליך חיםולם של יהודי הקהילה. סבינה מצאה מסתור במקלט שהכין מכר לא יהודי ושם, רחוקה מן המשפחה ובצל חששות ופחדים, חוותה סבינה לבד את ניצני פריחתה הנשית. סבינה עברה ממסתור למסתור בזהות ארית ושרדה בזכות תושייתה ומרצה, ובסוף המלחמה זכתה להתאחד עם אמה. בתום המלחמה עלתה סבינה לארץ-ישראל במסגרת עליית הנוער, התחנכה בעיינות, השתתפה במלחמת העצמאות, מצאה אושר ואהבה והקימה בית. "רציתי לספר לדור הצעיר מה הביא אותי לארץ-ישראל ואיך התחנכתי בה. רציתי לספר מה היו מקורות הכוח הנפשי שהנאצים לא הצליחו לדכא בי ובניצולים כמוני, הכוח שבזכותו יכולנו להתגבר על מה שעברנו בשואה ולהגיע בארץ לחיי יצירה שיש בהם הגשמה עצמית ותרומה לכלל"." -- מהכריכה האחורית. ; Memoirs of a Jew born in 1931 in Zborów, Eastern Galicia (now Ukraine). Pp. 116-211 relate her experiences in the Holocaust. After the German occupation in July 1941, Schweid's father, Yaakov Fuchs, became head of the Judenrat. He helped the Jews whenever possible in the ghetto; in early 1942 he collected money and bribed the Nazis to prevent deportations. However, the Nazis carried out a large roundup in August 1942. In early 1943 Schweid was sent into hiding, along with some relatives, on the farm of Anton Bigos. In July 1943, with the liquidation of the ghetto, her father was killed and her mother joined her in hiding. She and her relatives fled westward, to a village where they were liberated by Soviet forces. After the war she and her mother emigrated to Eretz Israel. (From the Bibliography of the Vidal Sassoon International Center for the Study of Antisemitism - The Hebrew University of Jerusalem)