Animal farm : a fairy story / by George Orwell ; with an introduction by C.M. Woodhouse.
George Orwell 1903-1950
ספר"רומן התקופה הנבואי, המפתיע באקטואליותו - מוגש עתה לקורא העברי בהיקף מלא ובלבוש עברי חדש. ב"1984", אשר נכתב ב- 1949, חוזה ג'ורג' אורול חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במלחמה בין-גושית מתמדת ואשר בו המפלגה שולטת שלטון-עריצים אבסולוטי. בעולם זה, שאין בו מקום לאישיות ולפרט, מנסים שני יחידים, גבר ואשה, למצוא להם זכות ויחוד משלהם, על-ידי פרשת אהבה הנחשבת ונהיית לביטוי של מרי"--מן המעטפת האחורית.
| כותר |
1984 : רומן / (תורגם מאנגלית בידי ג. אריוך). |
|---|---|
| כותרים נוספים |
אלף תשע מאות שמונים וארבע |
| מקום קשור |
Tel Aviv-Yafo (Israel)-place of publication |
| מחבר/יוצר |
אריוך, ג., 1925-2010 |
| מוציא לאור |
תל-אביב : עם עובד |
| שנה |
(תשל"א) |
| סוגה |
English fiction |
| סדרה |
ספרייה לעם |
| תיאור |
251 ע' 19 ס"מ. |
| שפה |
עברית |
| מספר מערכת |
990011396760205171 |
תצוגת MARC
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
אולי יעניין אותך גם
תעלומה בכתבי יד: מיהו ה"הבחור הנחמד" חובב הדקדוק?
אל הספרייה הלאומית נתרם כתב יד מפתיע במיוחד. כתב יד עברי ישן שכולו דקדוק ולשון, פיעל, פועל והתפעל. כתב היד התגלה בארכיון קבוצת יבנה, שאנשיו זיהו כי יש בידיהם דבר מה נדיר, והחליטו להעביר אותו אלינו לשימור ובחינה. בפתח הספר נכתב בזו הלשון: "ספר הדקדוק לחנך הנערים לדבר צחות בלשון הקדש", ומיד אחר כך מובאים הסברים ודוגמאות שיכולים להכין כל בר דעת לבגרות הקשה בלשון. מתוך ספר הדקדוק אך הדובדבן שבקצפת הושאר – כמו כל דבר טוב – לסוף. "תם ונשלם, השבח לאל", כותב בהקלה המחבר או המעתיק האלמוני, ומוסיף: "ספר הדקדוק נכתב לתשוקת הבחור הנחמד...", כאשר השם עצמו גורד מכתב היד. המשמעות של "תשוקת" בהקשר הזה, לא קשורה לרומנים ולסיפור אהבים, אלא משמעה פשוט "לבקשת" – זאת אומרת: כתב היד נכתב לבקשת אותו "בחור נחמד". בחינה שערכה מחלקת כתבי היד של הספרייה הלאומית מצליחה לקבוע על פי סימני המים כי החיבור נכתב באיטליה, בסביבות שנת 1780. בנוסף, במחלקה מעריכים כי השם שנמחק – קרי אותו "בחור נחמד" – הוא שלמה מינירבי, כאשר את השם האמצעי (אולי שם האב) בשלב זה לא ניתן לקבוע. חשוב לציין שהשם מינירבי (שלעיתים מאויית מינרבי) הוא שם מוכר ביהדות איטליה. לא ניתן לקבוע בוודאות אם מדובר בחיבור מקורי, או שמדובר בהעתק, אבל מכיוון שבספר יש אזכורים רבים בגוף ראשון, והכותב אפילו מתאר שכתב יד זה מטרתו להעלות על כתב את שיעורי הדקדוק שנעשו בעל פה, יתכן שאכן מדובר בחיבור מקורי. אם אכן בכתב היד חיבור מקורי, אז אפשר אפילו להניח שהמורה לדקדוק הוא שכתב את הספר שמתבסס על שיעורי הדקדוק שנתן לתלמידו – הלוא הוא אותו "בחור נחמד" שלמה מינירבי. מחיקת השם של מזמין הספר, אגב, היא דבר נפוץ מאוד. פעמים רבות, כאשר הספר עבר מיד ליד בעסקה כזו או אחרת, הבעלים החדש של הספר גרד את השם של הבעלים הראשוניים ממנו. מחלקת כתבי היד תמשיך לחקור בנושא. מי יודע, אולי נגלה יום אחד שהספר הוקדש בכלל לאחד מאבות אבותיו של גורו הדקדוק העברי, הפרופסור אבשלום קור!
לכתבה בבלוג הספרייה
גלויות מאושוויץ
השולח: זיידן אפריים, מחנה העבודה בירקנאו, ביתן 1, שלזיה עילית הנמען: מר שנייד, קרל, וינה תאריך הגעה: 1 בפברואר 1943 אני מעדכנך כי אני עובד כחייט וששלומי טוב ושאני בריא ואני מקווה לקבל את תגובתך בקרוב. איחולים לבביים למשפחת ברגר. הודעות קצרות, לקוניות, מועטות פרטים, עם הבעות חיבה מינימליות... הגלויות והמכתבים האלו נכתבו על ידי אסירים יהודיים שהוחזקו במחנות נאציים שונים, בתוך מתחם אושוויץ. הכותבים קיוו ליצור קשר עם בני משפחותיהם בווינה. מכתבו של אפריים זיידן, אסיר בבירקנאו, אל קרל שנייד מהקהילה היהודית בווינה. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. לחצו על התמונה כדי להגדיל תשובתו של שנייד לזיידן. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. לחצו על התמונה כדי להגדיל כל הגלויות מוענו לאיש קשר בתוך הקהילה היהודית של וינה, קרל שנייד, שהתבקש בדרך כלל להעביר מסרים לקרובי משפחתו של השולח. שנייד לא תמיד הצליח לעמוד בבקשה. למרות שבשלב זה (שנת 1943) נותרו מעט יהודים בעיר וינה, "מועצת הזקנים" של הקהילה היהודית (Ältestenrat der Juden in Wien) המשיכה לתפקד כישות ציבורית, ממש עד סוף המלחמה (רוב אלו שנותרו מאחור היו חצי-יהודים או יהודים שנישאו לנוצרים). הדבר בולט ביותר בהתכתבויות אלה הוא מה שלא נאמר בהן. הגלויות והמכתבים עברו דרך הצנזורה הנאצית. היה ברור לכולם שאין כל אפשרות להתייחס לזוועות שהתרחשו בקרבתם המיידית. רוב הכותבים שמוזכרים כאן היו אסירים בתת המחנה מונוביץ, שנכלל במתחם אושוויץ וסיפק עובדי כפייה לכמה מפעלים גרמנים שנבנו בסמוך. ההתכתבויות הן חלק מארכיון הקהילה היהודית בווינה, שנשמר בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, בספרייה הלאומית. קרל שנייד שלח תגובה למכתבו של אפרים זיידן, המצוטט מעלה. כך ענה: מר זיידן היקר, אני שמח לשמוע שאתה עובד וששלומך טוב. לצערי איני יכול להעביר את איחוליך למשפחת ברגר מכיוון שאיני יודע את כתובתם. אם אתה צריך משהו נוסף, אנא הודע לי ואבדוק אם אוכל לשלוח את זה אליך. כל טוב. למטה אנו רואים מכתב שנכתב בידי לייביש שפרבר, אסיר במונוביץ: מר שנייד היקר, תודה לאל אני בריא ושלומי טוב, מקווה שגם אתה. מה החדשות לגביך? מה קרוביי עושים? מקווה שאתה בסדר, אני מודה לך על הכל בבקשה שמור על בריאותך. כל טוב, שלך, שפרבר שנייד ענה: מר שפרבר היקר, תודה לך על המכתב שלך, שמחתי לשמוע ממך שוב. עם המכתב הזה נשלחה אליך חבילה ודרישת שלום מבת דודתך מינה. איני יודע את כתובת קרוביך, ולכן איני יכול לברר מה שלומם. כל טוב. שפרבר נרצח לאחר מכן באושוויץ, בחודש אוגוסט של שנת 1943. מכתבו של לייביש שפרבר ממחנה מונוביץ. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. לחצו על התמונה כדי להגדיל תשובתו של שנייד לשפרבר. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. לחצו על התמונה כדי להגדיל גם פאול שפיצר כתב אל שנייד, אך התעניין דווקא בשלומו: מר שנייד היקר! אני מעדכנך שבריאותי טובה ואני מקווה לשמוע אותו הדבר ממך. אהיה שמח אם תוכל לספר לי על עצמך. כל טוב לך שלך, פאול שפיצר. מחנה העבודה מונוביץ שנייד ענה לו: מר שפיצר היקר, אני שמח לשמוע ממך שוב. אל תהסס לכתוב לי, אם ברצונך לדעת דבר מה, פשוט שאל. עד אז, כל טוב. הגלויה של פול שפיצר. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. לחצו על התמונה כדי להגדיל שתי תשובותיו של שנייד, כמעט זהות לחלוטין. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. לחצו על התמונה כדי להגדיל פאול גריונברג סיפר במכתבו על כך שאושר לו לקבל חבילות מזון: מר שנייד היקר! אני מעדכן אותך שאני בריא וארצה לשמוע אותו הדבר ממך. מותר לי לקבל חבילות מזון [בשווי] של עד 60 שילינג ועד [משקל] 250 גרם. איחולים לבביים ותודה לך, פאול גריונברג שנייד השיב לו: מר גריונברג היקר, עם המכתב הזה נשלחה אליך חבילה ודרישת שלום ממר רייס. שכחת להגיד לי באילו פרקי זמן אתה רשאי לקבל את החבילות האלה ואם יש לך בקשות כלשהן לגבי התכולה? אנא ענה על שאלותיי מתי שמתאפשר לך. עד אז כל טוב. סריקה של מכתבו של גריונברג מוצגת כיום בתערוכה האוסטרית במוזיאון אושוויץ-בירקנאו בפולין. גריונברג נפטר בווינה ב-2018. הגלויה של פול גריונברג. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. לחצו על התמונה כדי להגדיל תשובתו של שנייד לגריונברג. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. לחצו על התמונה כדי להגדיל אברם טננבאום, אסיר במחנה בירקנאו, כתב ישירות לאשתו בווינה: אישה יקרה, אני בריא ואני עובד כחייט. איחולים לבביים ונשיקות, טננבאום התשובה, למרות זאת, הגיעה משנייד. לא ברור אם גברת טננבאום אי פעם קיבלה את המכתב מבעלה. מר טננבאום היקר, אני שמח לשמוע ממך, שאתה עובד וששלומך טוב ושאתה בריא. אם אתה צריך משהו, כתוב לי. כל טוב מכתבו של אברם טננבאום אל אשתו. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. לחצו על התמונה כדי להגדיל תשובתו של שנייד. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. לחצו על התמונה כדי להגדיל המכתב למטה נכתב על ידי איזידור ברטהולץ: מר שנייד! מכיוון שלא שמעתי ממשפחתי זמן מה, אני רוצה למסור לך את בקשותיי. שלושה חודשים אני במחנה העבודה מונוביץ שם שלומי טוב ואני בריא. אני מבקש ממך באדיבות לשלוח לי משקפי קריאה סנטנדרטיים ואבקש ממך לענות לי מידית. תודה לך מראש וכל טוב, ברטהולץ שנייד השיב וכתב את הדברים הבאים: מר ברטהולץ היקר, קיבלתי את מכתבתך אך לצערי אין ביכולתי לשלוח לך משקפיים מבלי שתאמר לי איזה סוג אתה צריך ואם אתה קצר-רואי או מתקשה בראייה לרחוק. בבקשה ענה לי על השאלות האלה ואני מקווה שאוכל להשיג לך משקפיים. אם יש משהו נוסף שאתה רוצה לדעת, אנא הודע לי ואבדוק אם הדבר אפשרי. כל טוב. מכתבו של ברטהולץ. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. לחצו על התמונה כדי להגדיל תשובתו של שנייד, שמעולם לא הגיעה לידיו של ברטהולץ. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. לחצו על התמונה כדי להגדיל מכתבו של שנייד מעולם לא הגיע לברטהולץ. הוא נרצח באושוויץ ב-22 בפרבואר 1943, תשעה ימים בלבד לפני ששנייד שלח אליו את תשובתו. תודה מיוחדת לקארל פיליפ שפאלינגר, מתנדב מטעם 'אות הכפרה והשלום' בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי על עזרתו בתרגום, לאודי אדרי על צילומיו היפים ולד"ר יוחאי בן-גדליה מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי על עזרתו בהכנת הכתבה. כתבות נוספות 59 מעטפות המעידות על השמדתן של עשרות קהילות יהודיות ברחבי פולין 1932: הניצחון האדיר של יהודי בולגריה על האנטישמיות "עַל בַּאבִּי-יָאר אֵין יָד וְאֵין מַצֶּבֶת" – הגרסה הלא מצונזרת בכתב ידו של יבטושנקו
לכתבה בבלוג הספרייה
חנוכה
חג החנוכה מציין את ניצחון החשמונאים במרד נגד היוונים בתקופת בית המקדש השני. חנוכה נחגג במשך שמונה ימים החל מכ"ה בכסלו. בניגוד לרוב החגים ביהדות, חנוכה לא נזכר בתורה אלא נוסף בידי חכמים בימי בית המקדש השני. ניצחון החשמונאים (המכונים גם מכבים) סיפק שלוש סיבות עיקריות לחגיגות החנוכה: סיום הגזירות שגזרו היוונים נגד קיום מצוות וטיהור מחדש של בית המקדש, שאפשרו ליהודים לשוב ולשמור בחופשיות על אורח החיים היהודי; סיום השלטון היווני והחלפתו בשלטון יהודי, אף שזה נמשך 200 שנים בלבד עד לחורבן בית המקדש השני; נס פך השמן הוא הסיבה לכך שהחג נחגג שמונה ימים. בכניסתם לבית המקדש מצאו החשמונאים רק פך (ולא פח, כי פך הוא כד קטן לנוזלים) אחד של שמן טהור שאמור היה להספיק ללילה אחד, אבל באורח נס הספיק לשמונה לילות. מתי מדליקים נר ראשון? מתקשים לזכור מתי מדליקים נר ראשון של חנוכה? חלקו את שם החג לשתי מילים: חנו ו-כ"ה וזכרו את הסיומת. המשמעות היא כי החשמונאים חנו – כלומר סיימו את המלחמה - בכ"ה כסלו, ולכן חל נר ראשון באותו תאריך. זהו אחד מההסברים למקור שמו של החג, המכונה גם חג האורים. מתי הדלקת נר ראשון של חנוכה 2019? השנה יחול הים הראשון של חנוכה ביום שני, 23 בדצמבר 2019. אולם את הנר הראשון מדליקים ערב קודם, כלומר ביום ראשון, 22 בדצמבר 2019, עם שקיעת החמה (משום שביהדות היממה מתחילה בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים). את הנר השמיני והאחרון מדליקים השנה ביום ראשון בערב, 29 בדצמבר 2019. סדר הדלקת נר ראשון של חנוכה הדלקת שמונת נרות חנוכה היא המצווה המרכזית בחג, מטרתה לפרסם את הנס ברבים ולכן מציבים את החנוכייה בפתח הבית או בחלון. הדלקת נר אחד בלבד מדי ערב מוציאה ידי חובה, אבל נהוג להדליק בכל יום נר אחד נוסף לנרות הקודמים. כלומר בערב הראשון מדליקים נר אחד, בערב השני - שני נרות, וכן הלאה עד שבערב האחרון מדליקים שמונה נרות. בשל קדושת נרות החנוכה אסור להשתמש בהם, למשל למאור או להעברת אש, "אלא לראותם בלבד". לכן נהוג להדליק נר נוסף (השַמָש) למקרה של שימוש באור החנוכייה. מקומו של השמש בחנוכייה שונה משל שמונת הנרות. ברכה להדלקת נר ראשון של חנוכה בלילה הראשון מברכים לפני הדלקת הנר שלוש ברכות: "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה"."בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה"."בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה". את ברכת שהחיינו מברכים בלילה הראשון בלבד, בעוד ששתי הברכות הראשונות נאמרות בכל ימי החנוכה. לאחר הדלקת הנרות נהוג לומר את המזמור "הנרות הללו" ולאחריו שרים את הפיוט "מעוז צור". הלכות ומנהגי חנוכה מלבד הדלקת החנוכייה מצווה חשובה נוספת היא אמירת תפילת הלל שלם בכל ימי החנוכה אחרי תפילת העמידה של תפילת שחרית. גם בברכת המזון מוסיפים את ברכת "על הניסים" הייחודית לחנוכה. בימי החנוכה אסור לומר הספדים ולנהוג בתענית, מכיוון שמדובר בימי חג, אף שחכמים קבעו אותם. מנהג נוסף (וחביב במיוחד על הציבור) לזכר נס פך השמן הוא אכילת מאכלים מטוגנים בשמן עמוק ובהם סופגניות, לביבות וספינג'. מנהגים שאהובים בעיקר על ילדים הם משחק בסביבונים שעל פאותיהם כתובות האותיות נ', ג', ה', פ' ("נס גדול היה פה", או ש' לציון המילה "שם" בחו"ל) והענקת דמי חנוכה. על פי אחד ההסברים מקורם של דמי חנוכה בסמיכות לחג המולד וברצון לתת לילדים מתנות כמו שמקבלים הילדים הנוצרים בחג המולד.
לכל התכנים בנושא