חזרה לתוצאות החיפוש

ארכיון מאיר בינט

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
צילום: לא ידוע, 1949.מתוך: ארכיון מאיר בינט.

מאיר (מקס) בינט (1954-1917), איש מודיעין ישראלי שפעל ונתפס במצרים, בעקבות נפילת רשת החבלה ב"עסק הביש". הארכיון כולל יומנים, רשימות מהתקופה בה הדריך נוער יהודי באבאדאן שבאיראן והכין אותו לעלייה ארצה, מכתבים ומסמכים הנוגעים ללימודיו ולעבודותיו בישראל ובאיראן ולעסקיו וקשריו במצרים תחת הזהות של איש העסקים הגרמני מקס בינט.

סימול
ARC. 4* 2073
תאריך
1855-1988
היקף
1 מטר..
שפה
אנגלית; גרמנית; עברית;
מיקום
  • מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית
כותר ארכיון מאיר בינט.
כותרים נוספים English title: Meir Bineth Archive.
ארכיון מקס בינט.
ארכיון מאיר (מקס) בינט.
Max Bineth Archive.
Meir (Max) Bineth Archive.
יוצרים נוספים בינט, ג'יין 1920-2004
הערת ציטוט ARC. 4* 2073 ארכיון מאיר בינט, מחלקת ארכיונים, הספרייה הלאומית, ירושלים.
מתוך ארכיון מאיר בינט.
רמת התיאור Fonds Record
תקציר ביוגרפי מאיר (מקס) בינט, איש המודיעין הישראלי, נולד בשנת 1917 בהונגריה. אחרי מלחמת העולם הראשונה חזר עם משפחתו לגרמניה ורוב ילדותו עברה עליו בעיר קלן. בעקבות עליית הנאצים וגילויי אנטישמיות מאיר והוריו עלו לפלשתינה בעליה בלתי לגלית והגיעו ארצה במאי 1935. עם הגיעם עבד מאיר בנמל תל אביב, בהמשך יצא לכפר חסידים שם למד את ענפי החקלאות, עבר קורס צבאי של ההגנה והצטרף לשמירה ולפעילויות הארגון במקום. בין השנים 1942-1945 עבד מטעם "סולל בונה" בחברת הנפט האנגלו איראנית (Anglo Iranian oil company) באבדאן שבאיראן. באותן שנים הדריך באבדאן נוער יהודי והכין אותו לעלייה ארצה. בנוסף למד פרסית והשלים את השכלתו הפורמלית בהתכתבות עם אנגליה. בין השנים 1947-1948 שירת בינט בגדעונים (אנשי הקשר של המוסד לעליה ב') ושהה רוב התקופה באיטליה. עיקר תפקידו היה ייצור מכשירי קשר לספינות רכש ומעפילים. בפברואר 1948 התגייס לחיל המודיעין. מאוגוסט 1949 שהה בעירק/איראן למספר חודשים כקצין לתפקידים מיוחדים, שם עסק ב"פעילות חשאית עלומה" בנוגע להעלאת יהודי עיראק. על פעילותו זו ביקשה ממשלת עירק את הסגרתו ודנה אותו למוות שלא בפניו. מאיר בינט שימש כ"לוחם סתר" ביחידה 131, במסגרתה נשלח למצרים למשימת איסוף מידע בכיסוי של איש עסקים גרמני, נציג חברות שונות שביקשו לשווק את מוצריהם בארצות ערב. לצורך בניית הכיסוי יצא לבון בסוף 1951. הוא השיג קשרים עם נשיא מצרים באותה תקופה, הגנרל נגיב, דרך חברת פון לאופנברג לייצור פרוטזות אותה ייצג כדי לקשר את משרדיה בגרמניה למצרים. בהמשך שהותו מונה גם למהנדס יועץ ראשי של סוכנות פורד בקהיר. בינט הגיע לקהיר ב-12.4.1952 וכבר בשלושת החודשים הראשונים קשר קשרים עם ראשי הצבא והשלטון במצרים וגם חדר לקהילת הגרמנים (מהנדסים, מדענים), רובם נאצים שמצאו מקלט במצרים עוד בתקופת המלך פארוק. יומיים לפני ההפיכה במצרים (23.7.1952) יצא לגרמניה לדווח לחברות אותן ייצג ובאוגוסט הגיע לישראל, נפגש עם שולחיו וביקש שיוציאו את מי שיודע על קיומו ובעיקר את מרסל ניניו אשת הקשר בין הקבוצות ("הרשת" "עסק הביש"). בינט התנה את שובו לארץ היעד בקיום דרישתו זאת. רעייתו וביתו הצטרפו אליו בשמונת החודשים האחרונים לשליחותו. מאיר בינט יצא למשימתו כ"זאב בודד" ונחשף בגלל חוסר שמירה על מידור. קשר עם מרסל ניניו הביא לכך שברגע שה"רשת" נפלה, הבולשת המצרית הגיעה גם אליו. לאחר כמעט חמישה חודשי חקירות ועינויים בכלא בקהיר בחר לשלוח יד בנפשו. ארונו של מאיר בינט הועבר לישראל חמש שנים מאוחר יותר והוא נטמן בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. בינט הועלה ב-1987 לדרגת סא"ל ע"י שר הביטחון דאז יצחק רבין.
היסטורית בעלים הארכיון הופקד לצמיתות בספרייה הלאומית בחודש נובמבר 2019 על ידי מישל בינט, בתו של מאיר בינט.
הערת שפה החומר בארכיון הוא בעברית, אנגלית וגרמנית.
מספר מערכת 997007780175805171
קישורים תמונת ארכיון

תנאי השימוש:

לכל תיק בארכיון נקבעו תנאי השימוש המתאימים

תנאי השימוש מופיעים בדף התיק הארכיוני באתר הספרייה הלאומית.

למידע נוסף על שירות בירור מצב זכויות היוצרים ותנאי השימוש בפריטים מאוספי הספרייה לחצו כאן.

תצוגת MARC

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?