אוסף המוזיקה וארכיון הצליל
צילום: חנן כהן

אוסף המוזיקה וארכיון הצליל

מחלקת המוזיקה של הספרייה הלאומית אוספת, מתעדת, משמרת ומציעה לציבור כל חומר הקשור למוזיקה הישראלית והיהודית.

האוסף נחלק לשלושה תחומים עיקריים: מוזיקה ארץ-ישראלית (כזו שנכתבה בארץ ישראל או בידי ישראלים); מוזיקה של מוסלמים-נוצרים; ומוזיקה של קבוצות נוספות אשר חיות בארץ.

החומרים הנאספים: דפוסים (ספרים ותווים), חומרי ארכיון (טיוטות של יצירות, רשימות מחקר, מכתבים, תמונות, תעודות, מודעות, תכניות, קטעי עיתונים, הקלטות פרטיות ועוד), הקלטות שמע ווידיאו (תקליטים, תקליטורים, קלטות ועוד).

בארכיון המחלקה מצויים חומרים נדירים ובעלי חשיבות לאומית ובינלאומית. לצדם האוסף כולל גם פרסומים מסחריים, הן בדפוס הן בצליל.

​מוזיקה ארץ-ישראלית וישראלית

באוספי המחלקה נכללים ארכיונים אישיים שלמים של מלחינים בולטים, וכן ארכיונים של מוסדות מוזיקה בישראל. בין ארכיוניהם האישיים של המלחינים הארץ-ישראלים והישראלים: הארכיונים של אלכסנדר (סשה) ארגוב, פאול בן חיים, אנדרה היידו, משה וילנסקי, דב זלצר, עמנואל זמיר, מרדכי זעירא, מרק לברי, דניאל סמבורסקי, מרדכי סתר, יאיר רוזנבלום, נעמי שמר ונועם שריף.

החומר המצוי בארכיונים כולל – מלבד מוזיקה כתובה ומוקלטת, בטיוטות ובנוסחים סופיים – גם פריטים נוספים רבים הקשורים לתהליך הכתיבה והביצוע, כגון תכתובת עם עמיתים ועם מבצעים, הקלטות קונצרטים, מודעות ותכניות, ביקורות וצילומים.

בתחום הזמר העברי שבארכיון הצליל בולטות ההקלטות שנעשו בידי "קול ישראל" החל מימיו הראשונים. בארכיון המחלקה מצויים כ-10,000 תקליטים של שירים עבריים בהקלטות לקראת שידור – בעיקר משנות ה-50 של המאה ה-20 – שנמסרו לספרייה הלאומית בשנות ה-70. פרויקט ההסבה של הקלטות אלה לאמצעי דיגיטלי, כדי להבטיח את שימורן, החל לפני כשנתיים, והוא עתיד להסתיים בעוד כשנתיים. בסיומו יהיו קטעי המוזיקה והשירים זמינים להאזנה בספריית השמע והמוזיקה ע"ש בלה והרי ווקסנר ובאתר. עוד כ-10,000 סרטי הקלטה של שירים עבריים שהוקלטו ב"קול ישראל" בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 נמסרו למחלקה לפני שנים ספורות, העתקתם על גבי 280 תקליטורים כבר נשלמה והם שמורים באוסף וזמינים להאזנה בספרייה ובאתר.

מרבית הקלטות ורשימות החוקרים המצויות במחלקה מתמקדות במוזיקה ארץ-ישראלית וישראלית עברית, אבל יש לציין גם את ההקלטות המתעדות מוזיקה של קבוצות אתניות נוספות. מייצג בולט לכך הוא ארכיונה של חוקרת המוזיקה הארץ-ישראלית אדית גרזון-קיווי, שחקרה בראשית המאה הקודמת את כל ענפי המוזיקה המקומית ובהם גם המוזיקה הבדואית, או ארכיונו של רוברט לחמן.

חשיבותם של הארכיונים היא תיעודית-היסטורית, ומשמשת את הספרנים, החוקרים והמבצעים הפונים אל המחלקה. דוגמה לכך הוא המפתח המקיף לשירים עבריים שרשם החוקר מאיר נוי, ומפתח השירים העבריים שיצרה דריה ישראלי, שנוצר במאגר הממוחשב של המחלקה ומוסיף על המפתח של נוי.

אוסף קול ישראל

בשנת 1983 הועברו לארכיון הצליל 6,300 תקליטים מתקליטי קול ישראל; רובם תקליטי שידור ומקצתם תקליטים מסחריים. בשנת 2002 הועברו ממחסני רשות השידור עוד כ-20,000 תקליטים ובהם חומר מגוון. לאחר מיון נמצאו כ-5,000 מתוכם ראויים לשימור ולקטלוג.

כל התקליטים שהגיעו בשנות ה-80 קוטלגו במערכת "אלף" ושאר התקליטים מקוטלגים בימים אלה. רוב התקליטים הם משנות החמישים וכוללים הקלטות חשובות שאין שני להן, בעיקר בתחום הזמר העברי, וערכן להבנת הזמר העברי רב מאוד.

בגלל מצבם הפיזי הירוד, התקליטים אינם ניתנים להאזנה ולו לצורכי עיון ומחקר; רובם עשויים אַצֵטֵט ונמצאים בסיכון גבוה מכיוון שחומר זה נתון לתהליכים כימיים אשר עלולים להביא להכחדתם בכל רגע. לפי מחקרים והמלצות של הארגון הבינלאומי של ארכיוני צליל (IASA) יש להעתיק הקלטות אלו מיד לפורמט דיגיטלי כדי לשומרן.

פרויקט לגסי הריטג' (Legacy Heritage) להצלה, שימור והנגשה של הקלטות ארכיון הצליל, נועד להבטיח שימור לטווח ארוך של אוסף ארכיון הצליל של הספרייה הלאומית. השימור נעשה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים גישה מרחוק אל החומרים דרך אתר הספרייה הלאומית, מלבד אפשרות הגישה לכל האוסף בספריית השמע והמוסיקה ע"ש בלה והרי ווקסנר בספרייה הלאומית.

במסגרת פרויקט זה מועברים, בין היתר, תקליטי אוסף קול ישראל מפורמט אנלוגי לפורמט דיגיטלי. בארכיון הצליל שני אולפנים אשר להם הציוד הטוב ביותר להשמעת תקליטים ישנים ומכשור טוב להמרתם למדיום דיגיטלי. לאחר שהחומר המקורי עובר ניקוי ושיקום הוא מועבר לקובצי WAV המיועדים לשימור, וכן לקובצי MP3 המיועדים להנגשה. סטנדרט השימור הוא בהתאם להמלצות ארגון IASA.

ארכיון הצליל רואה לעצמו חובה, כארכיון הצליל הלאומי, לשמר את אוסף קול ישראל ולאפשר גישה אליו לכל משתמש, בארץ ובעולם.

מוזיקה יהודית

בארכיון הצליל מצויות הקלטות של קטעי תפילה ופיוט, זמירות, טקסים, שירי עם ומוזיקה אמנותית בהיקף של רבבות שעות הקלטה, שהופקו בידי חוקרים ואנשי מוזיקה מראשית המאה ה-20 ואילך. למעשה, ההקלטה נמשכת ללא הרף, מתוך כוונה לתעד את מסורותיהן המוזיקליות המשתנות של כל עדות ישראל ממקורות ראשוניים ככל שניתן. עבודה זו נעשית במהלך אירועים ברחבי הארץ, בפגישות יזומות בבתיהם של מרואיינים, ובאולפן ההקלטות של הארכיון. כחלק ממפעל זה, נעשה מאמץ אדיר לתעד את ראשית הזמר העברי. מאמץ זה, כמו מחקרים אחרים בתחום, התפרסמו על ידי המרכז לחקר המוזיקה היהודית, הפועל לצד המחלקה, במאמרים ובתקליטור (שירי ראשונים – בעריכת יעקב מזור).

ארכיוניהם של החוקרים והאספנים מכילים רשימות וסיכומים, טיוטות, תדפיסים, הקלטות שדה, צילומים וכיוצא באלה, שהצטברו ברשותם במהלך עבודתם המוזיקולוגית. בולטים בתחום זה הם הארכיונים של אספן המוזיקה היהודית יעקב מיכאל, וזה של מאיר נוי אשר בנוסף לאוסף שלו בזמר העברי אסף את הזמר היידי שהוא אחד מאבות הזמר העברי ומקורותיו בארץ נדירים. לצד אלה מצויים חומרים שהשתמשו בהם מבצעים למיניהם, כגון פנקסי חזנים, תווים של זמר חסידי, שירים בלדינו אשר נרשמו מפי אינפורמנטים ועוד.

מלחינים יהודים

חלק בלתי נפרד ממכלול יצירתם התרבותית של היהודים הוא המוזיקה האמנותית שהם כתבו. המחלקה אוספת אפוא את יצירותיהם – בדפוס ובצליל – במהדורות ובביצועים נבחרים. יצירותיהם נמצאות במחלקה, הן בדפוס של הוצאות מסחריות הן - באותם המקרים שארכיון המלחין נתרם לספרייה - אף בכתבי יד מקוריים.

מחלקת המוזיקה

מחלקת המוזיקה היא חלק מהספרייה הלאומית ופועלת באותה מסגרת ארגונית וקונספטואלית. המחלקה אוספת, מתעדת, משמרת ומציעה לציבור כל חומר הקשור למוזיקה הארץ-ישראלית, הישראלית והיהודית. בין החומרים שהמחלקה אוספת נמצאים דפוסים (ספרים, תווים וכדו'), הקלטות וידאו ואודיו (תקליטים, תקליטורים, קלטות, ועוד) וחומרי ארכיון (טיוטות של יצירות, רשימות מחקר, מכתבים, תמונות, תעודות, מודעות, תכניות, קטעי עיתונים, הקלטות פרטיות ועוד).

ארכיון הצליל הוא חלק ממחלקת המוזיקה. ארכיון זה הוא הגדול בעולם בתחום ההקלטות האתנוגרפיות והמסחריות של מוזיקה ישראלית ויהודית, וכולל גם מוזיקה שאינה יהודית. כמחצית מן ההקלטות הנמצאות בו הן הקלטות מסחריות, מרביתן נרכשו או נתרמו לספרייה וחלקן התקבל מתוקף חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) ה'תשס"א-2000 (להלן חוק הספרים). מחציתן השנייה של ההקלטות מורכב מהקלטות סקר (הקלטות שנעשו באולפן או בבית האינפורמנט) והקלטות פונקציה (הקלטות שנעשו בזמן אירוע חי, למשל חתונות ופסטיבלים), שחוקרים (מוזיקולוגים, אתנו מוזיקולוגים, אנתרופולוגים וכו') העבירו אל הארכיון, וכן הקלטות שנעשו על ידי "קול ישראל" והופקדו בארכיון הצליל.

חומרי הארכיון שבאוסף המחלקה מייחדים אותה, אף יותר מן הפרסומים שלה, בין דומותיה בארץ ובעולם.

​אנו פונים אליכם בבקשה להוסיף ולתרום לידע ולאוספים שלנו בכל נושא הקשור בחומר מוזיקלי יהודי וישראלי. נשמח לקבל שירים, הקלטות, כתבי יד וכל חומר רלוונטי בתחום. צרו איתנו קשר.

צוות המחלקה

צוות מחלקת המוזיקה מורכב ממוזיקולוגים וממקטלגים מומחים בתחומם.​

ד"ר גילה פלם
מנהלת מחלקת המוזיקה: אוסף המוזיקה וארכיון הצליל ואולם הקריאה. מתמחה במוזיקה ביידיש. 074-7336-450; 054-3270722

ד"ר עמליה קדם
מרכזת קליטת ספרים, תווים וארכיונים ומקטלגת בתחום המוזיקה הליטורגית. 074-7336-296

גיל שטיין
טכנאי קול, מומחה בתחומי האולפן והדיגיטציה. 074-7336-456

ד"ר תמר זיגמן
רכזת ארכיון הצליל – מנהלת את האוסף הקיים והנכנס באופן שוטף – הן בפורמט פיזי והן דיגיטלי.

מתמחה בזמר עברי בשמע בכתבי יד ובדפוס וכותבת תוכן לאתר הספרייה. 074-7336-454