בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
-
01.
3:36אדון עולם-מתוך אדון הסליחות
-
01.
3:36אדון עולם
-
02.
4:35שיר למעלות
-
02.
4:35שיר למעלות-מתוך אדון הסליחות
-
03.
5:22לו יהי-מתוך אדון הסליחות
-
03.
5:22לו יהי
-
04.
5:21אדון הסליחות-מתוך אדון הסליחות
-
04.
5:21אדון הסליחות
-
05.
5:14ידיד נפש-מתוך אדון הסליחות
-
05.
5:14ידיד נפש
-
06.
4:31יום יבוא-מתוך אדון הסליחות
-
06.
4:31יום יבוא
-
07.
8:33הפרח בגני-מתוך אדון הסליחות
-
07.
8:33הפרח בגני
-
08.
4:51אערוך מהלל ניבי
-
08.
4:51אערוך מהלל ניבי-אדון הסליחות
-
09.
3:55התרגעות
-
09.
3:55התרגעות-מתוך אלבום הסליחות
-
10.
4:28כי תבואו אל הארץ-אדון הסליחות
-
10.
4:28כי תבואו אל הארץ
-
11.
3:50יום גדול-מתוך אלבום הסליחות
-
11.
3:50יום גדול
-
12.
6:54אל גינת אגוז
-
12.
6:54אל גינת אגוז-מתוך אדון הסליחות
-
13.
3:50אופק חדש
-
13.
3:50אופק חדש-מתוך אלבום הסליחות
נגן שירים ברצף
| אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָאלְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָאוְאַחְרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָאוְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָהוְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי / לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָהבְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית / וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָהבְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיוֹן / בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָהבְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד / גְּדָל כֹּחַ וּגְבוּרָה.וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי / וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָהוְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי / מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָאוְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא / וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָהבְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי / בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָהוְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי / אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָאבְּמִקְדָשׁוֹ תָּגֵל נַפְשִׁי / מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָהוְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי / אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא |
|
"אדון עולם" הוא מבין הפיוטים הידועים ביותר והוא מופיע בסידורים של רוב קהילות ישראל בטרם תפילת שחרית. המשקל הערבי מחזק את ההשערה ששיר זה חובר בימי הביניים, וסביר שנכתב בספרד או באיטליה. המחבר אינו ידוע, וחלק מהאחרונים ייחסוהו לרב שרירא גאון, לרב האי גאון, או לרב שלמה אבן גבירול. עם זאת, הפיוט נמצא לראשונה בסידור בן המאה ה־13, ועל־כן המחקר דחה השערות אלו. כך כתב רבי משה מאט בספר "מטה משה" על מעלתו של הפיוט: "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים איתו". כמעט לכל קהילה לחן משלה לפיוט והוא זכה גם ללחנים ישראליים בני זמננו. הידוע שבהם הוא לחנו של עוזי חיטמן (שנכתב עבור פסטיבל הזמר החסידי של שנת 1976). |
| כותר |
אדון עולם |
|---|---|
| בביצוע |
איריס ועופר פורטוגלי (צמד) |
| מתוך |
אדון הסליחות, 2015 |
| חברת התקליטים |
עופר פורטוגלי |
| תאריך היצירה |
2015 |
| השותפים ביצירה |
איריס ועופר פורטוגלי (צמד) (מבצע)
|
| סוגה |
Popular music Musical traditions (Jewish), Sephardi |
| שפה |
heb |
| ISRC |
IL5841516135 |
| משך |
00:03:36 |
| מספר מדף |
PIL |
| מספר מערכת |
990047380810205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
"אדון עולם" הוא מבין הפיוטים הידועים ביותר והוא מופיע בסידורים של רוב קהילות ישראל בטרם תפילת שחרית. המשקל הערבי מחזק את ההשערה ששיר זה חובר בימי הביניים, וסביר שנכתב בספרד או באיטליה. המחבר אינו ידוע, וחלק מהאחרונים ייחסוהו לרב שרירא גאון, לרב האי גאון, או לרב שלמה אבן גבירול. עם זאת, הפיוט נמצא לראשונה בסידור בן המאה ה־13, ועל־כן המחקר דחה השערות אלו.
כך כתב רבי משה מאט בספר "מטה משה" על מעלתו של הפיוט: "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים איתו".
כמעט לכל קהילה לחן משלה לפיוט והוא זכה גם ללחנים ישראליים בני זמננו. הידוע שבהם הוא לחנו של עוזי חיטמן (שנכתב עבור פסטיבל הזמר החסידי של שנת 1976).
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
