תעשיה אמנותית לאומית בארץ-ישראל - בצלאל

תיאור זה ניתן על ידי החוקר יגאל צלמונה: בשלב מסוים (לפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה), בעיקר כדי להתחמק מהפיקוח של מנהל אדמיניסטרטיבי קפדן שמונה בידי הוועד המנהל של בצלאל על-מנת "לשמור" על בוריס שץ מנהל בצלאל, הוא (שץ) הקים שורה של קבוצות עצמאיות קואופרטיביות, כ"א בניהול מורה מומחה או תלמיד בכיר מבצלאל, שעבדו בחסות בצלאל ושהמשיכו חלק ניכר מהעשייה של בצלאל אבל לא היו נתונות לפיקוח האדמיניסטרטיבי של הנהלת המוסד. המנהל האדמיניסטרטיבי פיטר רבים ממורי בצלאל ועובדיו וכל אלה הצטרפו לקבוצות האלה. זה היה פטנט שעזר לשץ לשמור על שליטה בחלק מהעשייה כי מנהלי בתי המלאכה החדשים היו כולם חברים שלו. בתי המלאכה האלה המשיכו לפעול גם כשנרגעו הרוחות אחרי המלחמה (וכשהמנהל האדמיניסטרטיבי פוטר) וחלק מהם פעל גם אחרי שבצלאל נסגר (1929) בשמות אחרים. בעצם רוב העשייה של בצלאל נעשתה באמצעות הקבוצות האלה. אני מעריך שהכרזה הזאת היא מ-1919 כי אלה בתי המלאכה העצמאיים שנחשבו אז כבר לרשמיים (עם חוזה מפורט עם בצלאל). המושג תעשייה לא צריך להיתפס כלשונו במובן העכשווי (שימוש במכונות, סרט נע וכו' שבצלאל התנגד להם בעיקרון ומתוך אידיאולוגיה) אלא יותר במובן של ART INDUSTRY כלומר מלאכות אמנות.