משתתפי פרדס | מחזור ח'

יליד 1979, סופר, משורר ופסיכולוג. מתגורר בקיבוץ גבעת ברנר, נשוי ואב לבן ולבת. בוגר תוכנית הדוקטורט "פסיכואנליזה ופרשנות" מאוניברסיטת בר-אילן. משנת 2011 ועד היום פרסם הדני נוה שלושה ספרי שירה; "פרא בית החזה", הוצאת בארד (2011), "מפי התן", הוצאת קשב לשירה (2015). כתב היד של הספר, בעריכת פרופ' רפי וייכרט, זכה לציון לשבח מטעם חבר השופטים של פרס השירה על שם פסח מילין לשנת תשע"ג. ספר נוסף ראה אור בשנת 2021, בהוצאת עם עובד – "אבא מחזיק תינוק" בעריכת אלעד זרט, זכה למענק הוצאה לאור מטעם קרן רבינוביץ' ואקו"ם. בשנת 2024, הוציא לאור את ספר הביכורים שלו, "חגורת הרסס", בסדרת 'ניירות ערך' של הוצאת ידיעות ספרים. כתב היד של הספר התקבל לתוכנית הרזידנסי 'טחנת רוח' של משכנות שאננים. הספר יצר לאור בסיוע קרן גולדברג, המפעל לספרי ביכורים של המרכז לספריות וספרות בישראל ומשרד התרבות והספורט ונערך על ידי סלין אסייג, גם היא בוגרת תוכנית פרדס. בשנת 2026 היה מועמד ברשימה הקצרה לפרס 'ספיר'. 

כך נימקו חברי ועדת השיפוט את בחירתו לפרדס:
הספר "חגורת הרסס" הרשים אותנו עד מאד במרקם הרגיש של הסיפור, העוסק בלבטי ההתבגרות מתוך חוויית השירות הצבאי הישראלי, דרך מעקב פיוטי ומפתיע, אחר יחסי הקרבה בין חיילים, אחר הכמיהה לאהבה, ליופי ולכנות בתוך סבך המתחים הישראלי. הספר נוגע בכמה צומתי-עצבים חשובים ביותר בהוויה הישראלית; בהסללה לסוגי גבריות הכרוכים בצבאיות, במוסכמות עדתיות וחברתיות נוקשות, ומצד אחר – בכמיהה לשירה ובמקומה בעולם הזה.

יליד הרצליה, כיום חי ועובד בירושלים כמורה לספרות בתיכון הישראלי למדעים ולאומנויות. בעל תואר שני לספרות עברית מאוניברסיטת בן גוריון. כתב היד לספר השירה הראשון של פרי זכה בתחרות המחלקה לספרות באוניברסיטת בן גוריון וראה אור בשנת 2005, בהוצאת פועלים – הקיבוץ המאוחד, תחת השם "באתי לפניך". רומן הביכורים של פרי – "ספר חלקת השדה", ראה אור בשנת 2023 בהוצאת כנרת זמורה ובנוסף על מלגת פרדס זיכה אותו בשני פרסים נוספים: פרס קרן יל"ג וכן פרס קרן רבינוביץ'. הספר זכה לתהודה רבה ונבחר על ידי מבקרי הספרות של מקור ראשון לאחד משבעת הספרים הטובים שיצאו בשנה זו. 

על ספרו "ספר חלקת השדה" כתבו חברי ועדת השיפוט כי:  
"ספר חלקת בשדה" הרשים אותנו במורכבות היחס הנבנה בו אל המציאות החברתית, התרבותית והפוליטית הישראלית; מורכבות הנבנית מתוך מגעי העלילה עם הוויית ההתנחלות בתחומי יהודה ושומרון, ומתוכה – עם התרבות הערבית הפלסטינית ועם התרבות היהודית הדתית בצביונה המתנחלי. הלכידות המעניינת העולה בכתיבה – בין המרקם הלשוני המגוון לבין המגעים האנושיים שבו, על אלימותם ועל כאביהם, היא הישג ספרותי מרשים מאד.