הפריט עלול להכיל תכנים קשים לצפייה, להאזנה או לקריאה.
ירושלים של זהב
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
מתוך אלבום:
- Messianic praise and worship from Israel
- Pardesia : Hataklit
- 2011 השותפים ביצירה:
- שמר, נעמי (מלחין, מחבר);
- Newell, Norman (translator)
-
נשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
ירושלים של זהב
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
מתוך אלבום:
- Messianic praise and worship from Israel
- Pardesia : Hataklit
- 2011 השותפים ביצירה:
- שמר, נעמי (מלחין, מחבר);
- Newell, Norman (translator)
-
נשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
מידע על הפריט
כותר
ירושלים של זהב
כותרים נוספים
Ihr Maechtigen [recorded performance]
Yerushalaim shel zahav [recorded performance]
ירושלים פון גאלד [ביצוע מוקלט]
ירושלים שטאט פון גאלד [ביצוע מוקלט]
עיבודים לצ'לו ופסנתר [ביצוע מוקלט]
פסנתר ב 4 ידיים [ביצוע מוקלט]
שני שירים ישראליים לרביעיית כלי קשת,פרומו קולאג' יום ירושלים [ביצוע מוקלט]
Yerushalaim shel zahav [recorded performance]
ירושלים פון גאלד [ביצוע מוקלט]
ירושלים שטאט פון גאלד [ביצוע מוקלט]
עיבודים לצ'לו ופסנתר [ביצוע מוקלט]
פסנתר ב 4 ידיים [ביצוע מוקלט]
שני שירים ישראליים לרביעיית כלי קשת,פרומו קולאג' יום ירושלים [ביצוע מוקלט]
בביצוע
מונסראט, פרנקו
מתוך
Messianic praise and worship from Israel
חברת התקליטים
Pardesia : Hataklit
תאריך היצירה
2011
השותפים ביצירה
סוגה
Songs, English,Songs, Hebrew
Songs, Hebrew
Songs, Hebrew
שפה
heb;eng;yid
משך
00:03:42
הערות
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו.
מספר מערכת
997008908840905171
קישורים
תגיות
אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן וְרֵיחַ אֳרָנִיםנִשָּׂא בְּרוּחַ הָעַרְבַּיִם עִם קוֹל פַּעֲמוֹנִיםוּבְתַרְדֵּמַת אִילָן וַאֶבֶן שְׁבוּיָה בַּחֲלוֹמָהּהָעִיר אֲשֶׁר בָּדָד יוֹשֶׁבֶת וּבְלִבָּהּ חוֹמָהיְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹרהֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹראֵיכָה יָבְשׁוּ בּוֹרוֹת הַמַּיִם כִּכָּר הַשּׁוּק רֵיקָהוְאֵין פּוֹקֵד אֶת הַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָהוּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע מְיַלְּלוֹת רוּחוֹתוְאֵין יוֹרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹיְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹרהֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹראַךְ בְּבוֹאִי הַיּוֹם לָשִׁיר לָךְ וְלָךְ לִקְשֹׁר כְּתָרִיםקָטֹנְתִּי מִצְּעִיר בָּנַיִךְ וּמֵאַחֲרוֹן הַמְּשׁוֹרְרִיםכִּי שְׁמֵךְ צוֹרֵב אֶת הַשְּׂפָתַיִם כִּנְשִׁיקַת שָׂרָףאִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר כֻּלָּהּ זָהָביְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹרהֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹרחָזַרְנוּ אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם לַשּׁוּק וְלַכִּכָּרשׁוֹפָר קוֹרֵא בְּהַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָהוּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע אַלְפֵי שְׁמָשׁוֹת זוֹרְחוֹתנָשׁוּב נֵרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹיְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹרהֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹר
בחורף של שנת 1967 פנה ראש עיריית ירושלים טדי קולק אל גיל אלדמע מ"קול ישראל" בבקשה לכתוב שיר על העיר ירושלים. אלדמע פנה אל נעמי שמר והציג את הבקשה. במשך שנים רבות נהגו ב"קול ישראל" לערוך במוצאי יום העצמאות פסטיבל זמר תחרותי ששודר ברדיו. באותה השנה חרגו באופן חד פעמי מן הנוהג והזמינו מחוץ לתחרות גם חמישה שירים אצל מלחינים ידועים. שמר הייתה אחת מהם. שמר, שהתקשתה בכתיבת השיר, נזכרה באגדה התלמודית על רבי עקיבא שהבטיח לרעייתו רחל 'עיר של זהב' - תכשיט של זהב בדמות ירושלים. לביצוע השיר בחרה בזמרת שולי נתן, מורה חיילת בת עשרים, שביצעה את השיר בליווי גיטרה. השיר כבש את הקהל כבר בשמיעה ראשונה, ובחצות הלילה, כאשר שולי נתן הוזמנה לבמה בשנית שר איתה הקהל בבנייני-האומה את הבית החוזר. אותה שעה החלו לנשב רוחות מלחמה ושלושה שבועות לאחר מכן, כאשר שחררו הצנחנים את הכותל, כבר היה בפיהם השיר "ירושלים של זהב". ביום 7.6.1967, יום שחרור ירושלים, הוסיפה שמר לשיר את הבית הרביעי ("חזרנו אל בורות המים").
מאיר אריאל, אשר היה לוחם בצנחנים והשתתף בקרבות על שחרור הכותל, חיבר בתגובה את השיר "ירושלים של ברזל" ובו מחאה על חללי המלחמה. רבקה מיכאלי הייתה חברה קרובה של שמר, והיא אף זו שהציעה לה להוסיף בית על העיר העתיקה. לאחר המלחמה מיכאלי שידרה את "ירושלים של ברזל" ברדיו והיא סיפרה שקיבלה טלפון משמר שאמרה לה שהיא תקעה לה סכין בגב.
בשנת 2005 פרסם עיתון "הארץ" כי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, זמן קצר לפני מותה, כי שמעה שיר עם בסקי ישן בשם "Pello Joxepe", והושפעה ממנו באופן לא מודע בעת כתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב". כך היא כתבה במכתב: "בחורף 67', כשהתלבטתי בכתיבת "ירושלים של זהב" – כנראה שהשיר ההוא זחל אליי בבלי דעת. גם לא ידעתי שיד נעלמה הכתיבה לי שינויים במקור: המעבר למז'ור בתיבה הרביעית, הסקוונצה השלישית במילים "הלא לכל שירייך", והסיום. יוצא שמישהו כאילו הגן עליי וסיפק לי את שמונה התיבות שלי שמקנות לי את הזכויות לגרסה משלי על שיר העם. אבל כל זה נעשה, כאמור, בבלי דעת. אני חושבת את כל העניין לתאונת עבודה מצערת, עד כדי כך מצערת, שאולי בגלל זה חליתי. הנחמה היחידה בשבילי היא שאני מספרת לעצמי שאולי זאת מנגינה של האנוסים, ושבסך הכל החזרתי עטרה ליושנה. עכשיו אתה, גיל, יודע את האמת, ואני מרשה לך לפרסם אותה ברבים".
מאיר אריאל, אשר היה לוחם בצנחנים והשתתף בקרבות על שחרור הכותל, חיבר בתגובה את השיר "ירושלים של ברזל" ובו מחאה על חללי המלחמה. רבקה מיכאלי הייתה חברה קרובה של שמר, והיא אף זו שהציעה לה להוסיף בית על העיר העתיקה. לאחר המלחמה מיכאלי שידרה את "ירושלים של ברזל" ברדיו והיא סיפרה שקיבלה טלפון משמר שאמרה לה שהיא תקעה לה סכין בגב.
בשנת 2005 פרסם עיתון "הארץ" כי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, זמן קצר לפני מותה, כי שמעה שיר עם בסקי ישן בשם "Pello Joxepe", והושפעה ממנו באופן לא מודע בעת כתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב". כך היא כתבה במכתב: "בחורף 67', כשהתלבטתי בכתיבת "ירושלים של זהב" – כנראה שהשיר ההוא זחל אליי בבלי דעת. גם לא ידעתי שיד נעלמה הכתיבה לי שינויים במקור: המעבר למז'ור בתיבה הרביעית, הסקוונצה השלישית במילים "הלא לכל שירייך", והסיום. יוצא שמישהו כאילו הגן עליי וסיפק לי את שמונה התיבות שלי שמקנות לי את הזכויות לגרסה משלי על שיר העם. אבל כל זה נעשה, כאמור, בבלי דעת. אני חושבת את כל העניין לתאונת עבודה מצערת, עד כדי כך מצערת, שאולי בגלל זה חליתי. הנחמה היחידה בשבילי היא שאני מספרת לעצמי שאולי זאת מנגינה של האנוסים, ושבסך הכל החזרתי עטרה ליושנה. עכשיו אתה, גיל, יודע את האמת, ואני מרשה לך לפרסם אותה ברבים".
איסור העתקה
הפריט כפוף לזכויות יוצרים
הפריט כפוף לזכויות יוצרים. הנך רשאי לעשות כל שימוש בפריט שמותר על פי חוק. העתקה, פרסום, הנגשה באינטרנט, ביצוע פומבי, תרגום או עיבוד של הפריט עשויים לחייב קבלת רישיון מבעל זכויות היוצרים.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אין לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רישיון לשימוש בפריט. הספרייה הלאומית איננה בעלת זכויות היוצרים בפריט ואינה רשאית לתת רישיון לשימוש בפריט. יש לפנות לבעל זכויות היוצרים בכל בקשה לרישיון שימוש.
על המשתמש לבדוק האם קיימות מגבלות חוקיות נוספות על השימוש בפריט: חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 ודינים נוספים.
בכל שימוש בפריט יש לציין את שם היוצר/ת ואת מקורו באוספי הספרייה. הספרייה עושה מאמצים להציג את שם היוצר/ת כחלק מהמידע על הפריט, אך האחריות למתן קרדיט מדויק ומלא חלה על המשתמש/ת.