הפריט עלול להכיל תכנים קשים לצפייה, להאזנה או לקריאה.
שושנת יעקב צהלה ושמחה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- 1960 השותפים ביצירה:
- אדמון, ידידיה (מלחין);
- כהן, שמעון (מעבד מוזיקלי)
-
נשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
שושנת יעקב צהלה ושמחה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- 1960 השותפים ביצירה:
- אדמון, ידידיה (מלחין);
- כהן, שמעון (מעבד מוזיקלי)
-
נשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
מידע על הפריט
כותר
שושנת יעקב צהלה ושמחה
בביצוע
להקת לרוקדים הידד
תאריך היצירה
1960
השותפים ביצירה
הערת מקום וזמן
15/2/1960., תל אביב.
סוגה
Songs, Hebrew,Instrumental music
Children's songs
Children's songs
שפה
heb
משך
00:02:00
הערות
אתחלתא משמשת ככותר
מתוך אוסף קול ישראל.
בביצוע כלי.
מתוך אוסף קול ישראל.
בביצוע כלי.
מספר מדף
MCD-0031 - 25
מספר מערכת
990026856410205171
קישורים
תגיות
שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה / בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָיתְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח / וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹרלְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ / וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְאָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵשׁ לאַבְּדִי / בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִיאֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי / בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִיאֲרוּרִים כָּל הָרְשָׁעִים / בְּרוּכִים כָּל הַצַּדִּיקִיםוְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב:
"שושנת יעקב" הוא פיוט מתוך תפילת חג הפורים שהולחן בלחן זה בשנת 1926. מלחינו של הפיוט הוא ידידיה אדמון, אחד המלחינים החשובים בתחילת ימי היישוב היהודי החדש בארץ ישראל. למרות היותו מלחין הוא למעשה מעולם לא למד קריאת תווים באופן מקצועי.
השיר לקוח מפיוט של תפילת חג הפורים ונאמר מיד אחרי סיום קריאת מגילת אסתר. הפיוט כולו נקרא "אשר הניא". פיוט קדום ואנונימי זה הוא הפיוט המרכזי ביותר לפורים במסורות האשכנזיות והוא נאמר בתום קריאת המגילה, בליל פורים ובבוקר. לא ידוע מי כתב את הפיוט ומתארכים את הכתיבה לאיזור המאה החמישית לספירה. השיר הוא אקרוסטיכון אל"ף בי"ת ללא חריזה וללא שם המחבר באקרוסטיכון. הסיפור מתאר בעצם את סיפור המגילה בקיצור.
ידידיה אדמון הלחין את השיר כאמור בשנת 1926 למחזה "אסתר המלכה" של המחזאי קדיש יהודה סילמן לו הלחין את כל השירים, אך לחן זה היחיד שהשתמר ממנו והפך להיות מושר ברוב בתי הכנסת במדינת ישראל.
השיר לקוח מפיוט של תפילת חג הפורים ונאמר מיד אחרי סיום קריאת מגילת אסתר. הפיוט כולו נקרא "אשר הניא". פיוט קדום ואנונימי זה הוא הפיוט המרכזי ביותר לפורים במסורות האשכנזיות והוא נאמר בתום קריאת המגילה, בליל פורים ובבוקר. לא ידוע מי כתב את הפיוט ומתארכים את הכתיבה לאיזור המאה החמישית לספירה. השיר הוא אקרוסטיכון אל"ף בי"ת ללא חריזה וללא שם המחבר באקרוסטיכון. הסיפור מתאר בעצם את סיפור המגילה בקיצור.
ידידיה אדמון הלחין את השיר כאמור בשנת 1926 למחזה "אסתר המלכה" של המחזאי קדיש יהודה סילמן לו הלחין את כל השירים, אך לחן זה היחיד שהשתמר ממנו והפך להיות מושר ברוב בתי הכנסת במדינת ישראל.
איסור העתקה
איסור העתקה
הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. ייתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
בכל שימוש בפריט יש לציין את שם היוצר/ת ואת מקורו באוספי הספרייה. הספרייה עושה מאמצים להציג את שם היוצר/ת כחלק מהמידע על הפריט, אך האחריות למתן קרדיט מדויק ומלא חלה על המשתמש/ת.