במפות רבות באוסף, ניתן לראות ציורים של דמויות תנכיות בשוליי המפה, ובמיוחד את דמותיהם של אדם וחווה. נוכחותם אינה מקרית, היא נועדה לעגן את ראשית הציוויליזציה בתוך מרחב פיזי מוחשי ולהוכיח כי גן העדן אינו רק מושג תיאולוגי, אלא מקום קיים ובר-מיפוי עלי אדמות. בתקופה שבה גילויים מדעיים ומסעות ימיים ערערו את תפיסת העולם הישנה והרחיבו את גבולות המוכר, הציורים המקראיים שימשו כעוגן של יציבות. האחיזה בסיפור התנ"כי בשולי המפה אפשרה למתבונן למקם את עצמו מחדש בתוך עולם משתנה, כשהיא מעניקה להישגים הקרטוגרפיים הצדקה מוסרית ורוחנית.
המפה הועתקה על ידי אושפיץ ממקור לטיני, ומפויעה בספרו כלוח ד' ב"באר הלוחות". לוח זה חסר בחלק מהעותקים של המהדורה הראשונה, כך שלמפה זו חשיבות מיוחדת בשימור הידע. למפה המלאה
המפה מייצגת את הניסיונות הקרטוגרפיים של המאה ה-17 למקם גיאוגרפית את גן העדן המקראי במרחב שבין נהרות הפרת והחידקל. למפה המלאה
מפה זו היא כחלק מהאטלס של הקרטוגרף הישועי היינריך שרר, ומציגה את "מיקומו הגיאוגרפי האמיתי של גן העדן הארצי" בהתאם לכתבי הקודש. המפה ידועה בעושר האיקונוגרפי שלה, ומכילה בשוליה תיאורים דרמטיים של סיפור בראשית. למפה המלאה
המפה נוצרה בבית המלאכה של משפחת וישר, שנודעו באיכות אומנותית ודיוק גאוגרפי. גרסה זו היא תרגום לגרמנית של המקור ההולנדי, והיא נדפסה כחלק מביבליה (ספר תנ"ך) כדי לשמש כלי עזר חזותי ולימודי להנגשת הטקסט המקראי. למפה המלאה
מפה המרכזת את הסיפורים הגדולים של ספר בראשית לתוך יריעה קרטוגרפית אחת. ונועדה לשמש כלוח עזר חזותי לקורא התנ"ך במאה ה-17. למפה המלאה
זוהי אחת המפות המוקדמות והחשובות ביותר בז'אנר ה"גיאוגרפיה הקדושה", ונחשבת לאב-טיפוס של מפות המקרא ההולנדיות. היא מתמקדת במרחב שבין מסופוטמיה לארץ כנען, ומנסה לתת מענה גיאוגרפי למיקומו של גן העדן והתפשטות האנושות לאחר המבול. נוצרה ע"י החרט הנודע דוטקום וידועה ברמת הפירוט הגבוהה שלה ובאיכות החריטה האמנותית. למפה המלאה
מפה זו היא גרסה מוקטנת של המפה ההולנדית הקלאסית של וישר. היא פורסמה כחלק מחיבור היסטורי-דתי רחב היקף העוסק בכרונולוגיה של העולם מראשיתו ועד חורבן ירושלים בימי טיטוס. למרות ממדיה המצומצמים יחסית, היא שומרת על הדיוק הגיאוגרפי והטיפוגרפי המאפיין את אסכולת וישר. למפה המלאה
המפה ליוותה את אחד התרגומים החשובים והפופולריים ביותר של התנ"ך לצרפתית (תרגום סאסי), שהיה נפוץ מאוד בקרב הקהל המשכיל בצרפת. למפה המלאה
לא רק מידע קרטוגרפי אפשר למצוא במפות, אלא גם איוריים מעניינים, באזורים "ריקים" במפה. בתחריטי נחושת וחיתוכי עץ של גדולי הקרטוגרפים, כמו סבסטיאן מינסטר ואברהם אורטליוס, אפשר לראות ייצוג לתפיסת עולמם של בני התקופה – שילוב של סקרנות מדעית, פחד מפני מעמקי הים המסתוריים, והצורך להפוך את המפה למסמך תרבותי עשיר המשלב את עולם הטבע עם דמויות מיתולוגיות ויוצרים מסותריים.
המפה הזו שייכת לאטלס ה־Theatrum Orbis Terrarum של אברהם אורטליוס, שנחשב לאטלס המודרני הראשון. למפה המלאה
מפה המשלבת את הידע הגיאוגרפי העתיק של תלמי עם הסגנון האיורי הייחודי של התקופה. למפה המלאה
מפה של יעקב ציגלר, מחלוצי הדיוק הקטוגרפי, המייצגת קרטוגרפיה מדעית מוקדמת של ארץ ישראל, ונחשבת פורצת דרך בזכות השימוש ברשת קואורדינטות. למפה המלאה
אחת המפות המפורסמות והמשפיעות של המאה ה־16, מעיצומה של תקופת הגילויים הגדולים, המייצגת את האופן שבו תפסו בני התקופה את העולם, ומשלבת בין היבשות המוכרות לאזורים שעוד לא נחקרו. למפה המלאה
מפה מתקופת הרנסאנס האיטלקי, שנוצרה בשנה שבה פלשו העות'מאנים לאי קפריסין, ומתעדת את המלחמה על הים התיכון בין הוונציאנים לעות'מאנים. למפה המלאה
מפה של ארץ ישראל מתקופת הרנסאנס, שנוצרה על ידי מלומד ספרדי ידוע עבור ה"ביבליה פוליגלוטה" (תנ"ך רב-לשוני) שהודפס באנטוורפן. למפה המלאה
מפה מפוארת המייצגת את שיא "תור הזהב" של הקרטוגרפיה ההולנדית, שבה המפה היא לא רק מכשיר ניווט, אלא אנציקלופדיה חזותית של מיתולוגיה, מדע ואמנות הבארוק. למפה המלאה
מפה מאטלס אורטליוס המתארת את האזורים הצפוניים (סקנדינביה, צפון האוקיינוס האטלנטי וגרינלנד) ומלאה בפרטים המשלבים פולקלור צפוני עם אמנות הרנסאנס. למפה המלאה
