סטגנוגרפיה של תמונה

סטגנוגרפיה (יוונית: Στεγανογραφία) היא טכניקה להעברת מידע באופן סמוי, באמצעות הסתרתו בעצם אחר, כך שרק הנמען יוכל לראותו או לדעת על קיומו. זאת בניגוד להצפנה, שבה קיום המידע עצמו אינו מוסתר, אלא רק תוכנו. שילוב של סטגנוגרפיה עם קריפטוגרפיה נותן הגנה כפולה למידע: תחילה מצפינים את המסר באמצעות אלגוריתם הצפנה רגיל, לאחר מכן מטמיעים את הצופן בתוך כתב כיסוי תמים למראה, בשיטה סטגנוגרפית, כך שגם אם ההסתרה תיחשף, עדיין יהיה צורך לפענח את הצופן. מקור המילה מיוונית: "סטגנו" (στεγανός) פירושה מכוסה או חבוי ו-γράφειν היא כתיבה. זוהי טכניקה עתיקה למדי. כבר בעת העתיקה יש תיעוד על שימוש בסטגנוגרפיה, כמו כיסוי מסר שנכתב על לוח עץ באמצעות שעווה. בדרך כלל מסר סטגנוגרפי נראה על פניו כמשהו תמים אחר, כגון תמונה, קטע עיתונות, רשימת קניות או כל דבר אחר שאינו מעורר חשד, המשמש ככיסוי למסר האמיתי. המסר המיועד להסתרה מוטמע בשיטות שונות, בהן: שימוש בדיו סתרים, המשלבת טקסט סמוי בתוך טקסט גלוי תמים; ניקוב נקבים זעירים בסמוך לאותיות מסוימות בנייר המכיל כתבה מעיתון; סימוני עיפרון עדינים על גבי אותיות שחורות; הטמעה בתוך פריט לבוש (בתפירה או שזירה) - למשל, בזמן מלחמת העולם השנייה הוסתר מסר באמצעות קוד מורס שקודד בעזרת שזירת שני חוטים בצבעים מסוימים בדש בגד; העברת מסרים באמצעות מאפיין של טקסט כלשהו. לדוגמה: מספר זוגי של מילים בשורה שווה 0 ומספר אי-זוגי שווה 1, וכיוצא בזה. יתרונה של סטגנוגרפיה היא בכך שהמסר אינו מושך תשומת לב מאחר שקיומו מוסתר מן העין. מסר גלוי, לעומת זאת, ככל שיהיה מוצפן היטב, עצם קיומו מעורר תשומת לב, שלעיתים עשויה לגרום לנזק כגון במקומות בהם הקריפטוגרפיה אסורה.