בלייק, ויליאם, 1757-1827. נישואי העדן והשאול
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
כותר
-
נשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
מידע על הזהות:
- Lessing J. Rosenwald collection, 1977page 337-338, item 1851 (The marriage of Heaven and Hell, by William Blake, London and Toronto, J. M. Dent, 1927)
- THE MARRIAGE OF HEAVEN AND HELL (COMPOSED 1790) (Blake etched in relief, with a few touches of white-line work, the twenty-seven plates of The Marriage in 1790 ( (The William Blake Archive, accessed April 18, 2022) )
- The marriage of Heaven and Hell, 1927(DLC copy not examined)
- The Marriage of Heaven and Hell is a book by the English poet and printmaker William Blake. It is a series of texts written in imitation of biblical prophecy but expressing Blake's own intensely personal Romantic and revolutionary beliefs. Like his other books, it was published as printed sheets from etched plates containing prose, poetry and illustrations. The plates were then coloured by Blake and his wife Catherine ( (Wikipedia, viewed 28 February 2021) )
- נישואי העדן והשאול, הוצאת קשב לשירה, מאת ויליאם בלייק, בתרגומו של גיורא לשם 2011
תקציר מוויקיפדיה:
נישואי העדן והשאול (אנגלית: The Marriage of Heaven and Hell) הוא ספר מאת המשורר והדפס האנגלי ויליאם בלייק. זוהי סדרת טקסטים שנכתבו בחיקוי הנבואה המקראית אך למעשה, הטקסטים מבטאים את אמונותיו הרומנטיות והמהפכניות האישיות של בלייק, אשר אותן הוא הביע באופן כה אינטנסיבי במסגרת יצירה זו ובמסגרת יצירות נוספות. בדומה לספריו האחרים, ספר זה פורסם כגיליונות מודפסים מלוחות חרוטים המכילים פרוזה, שירה ואיורים. לאחר מכן נצבעו הלוחות על ידי בלייק ואשתו קתרין. הספר נפתח במבוא של שיר קצר "רינטרה שואג ומרתית את להבותיו באוויר הדחוס". ויליאם בלייק טוען כי ג'ון מילטון היה משורר אמיתי והשיר האפי שלו "גן העדן האבוד" היה "בצד של השטן מבלי שידע זאת". הוא גם טוען שהשטן של מילטון היה לאמיתו של דבר, המשיח שלו. היצירה חוברה ואוירה בין 1790–1793, בתקופת התסיסה הקיצונית והסכסוך הפוליטי מיד לאחר המהפכה הצרפתית. הכותרת היא התייחסות אירונית ליצירה התאולוגית של עמנואל סוודנבורג, "גן עדן וגיהנום", שפורסמה בלטינית 33 שנה קודם לכן. סוודנבורג מצוטט על ידי בלייק ביצירה זו ומובעת בה עליו ביקורת ישירה על ידי בלייק בכמה מקומות "בנישואין". אף על פי שבלייק הושפע מתפיסתו הקוסמית מיסטית של סוודנבורג, שהייתה רחבת ממדים, ההגבלות המוסריות הקונבנציונליות של סוודנבורג והתפיסה המאניכאית של הטוב ושל הרע הובילו את בלייק לבטא בכוונת מכוון, חזון לא מקוטב ומאוחד של היקום, שבו העולם החומרי והתשוקה הגופנית הן חלק בלתי נפרד במעמדו של הסדר האלוהי; מכאן, נישואי העדן והשאול. הספר כתוב בפרוזה, למעט הפתיחה "טיעון" ו"שיר החירות". הספר מתאר את ביקורו של המשורר בשאול, מכשיר שאומץ על ידי בלייק מהקומדיה האלוהית של דנטה "וגן העדן האבוד" של מילטון.
לקריאת הערך המלא בוויקיפדיה >