בלייק, ויליאם, 1757-1827. נישואי העדן והשאול

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • כותר
| מספר מערכת 987009537943405171

מידע על הזהות:

שם ראשי (עברית)
בלייק, ויליאם, 1757-1827. נישואי העדן והשאול
שם ראשי (לועזית)
Blake, William, 1757-1827. Marriage of Heaven and Hell
MARC
MARC

מזהים נוספים

VIAF: 205788313
Wikidata: Q1132673
Library of congress: n 2022020160
מקורות מידע

תקציר מוויקיפדיה:

נישואי העדן והשאול (אנגלית: The Marriage of Heaven and Hell) הוא ספר מאת המשורר והדפס האנגלי ויליאם בלייק. זוהי סדרת טקסטים שנכתבו בחיקוי הנבואה המקראית אך למעשה, הטקסטים מבטאים את אמונותיו הרומנטיות והמהפכניות האישיות של בלייק, אשר אותן הוא הביע באופן כה אינטנסיבי במסגרת יצירה זו ובמסגרת יצירות נוספות. בדומה לספריו האחרים, ספר זה פורסם כגיליונות מודפסים מלוחות חרוטים המכילים פרוזה, שירה ואיורים. לאחר מכן נצבעו הלוחות על ידי בלייק ואשתו קתרין. הספר נפתח במבוא של שיר קצר "רינטרה שואג ומרתית את להבותיו באוויר הדחוס". ויליאם בלייק טוען כי ג'ון מילטון היה משורר אמיתי והשיר האפי שלו "גן העדן האבוד" היה "בצד של השטן מבלי שידע זאת". הוא גם טוען שהשטן של מילטון היה לאמיתו של דבר, המשיח שלו. היצירה חוברה ואוירה בין 1790–1793, בתקופת התסיסה הקיצונית והסכסוך הפוליטי מיד לאחר המהפכה הצרפתית. הכותרת היא התייחסות אירונית ליצירה התאולוגית של עמנואל סוודנבורג, "גן עדן וגיהנום", שפורסמה בלטינית 33 שנה קודם לכן. סוודנבורג מצוטט על ידי בלייק ביצירה זו ומובעת בה עליו ביקורת ישירה על ידי בלייק בכמה מקומות "בנישואין". אף על פי שבלייק הושפע מתפיסתו הקוסמית מיסטית של סוודנבורג, שהייתה רחבת ממדים, ההגבלות המוסריות הקונבנציונליות של סוודנבורג והתפיסה המאניכאית של הטוב ושל הרע הובילו את בלייק לבטא בכוונת מכוון, חזון לא מקוטב ומאוחד של היקום, שבו העולם החומרי והתשוקה הגופנית הן חלק בלתי נפרד במעמדו של הסדר האלוהי; מכאן, נישואי העדן והשאול. הספר כתוב בפרוזה, למעט הפתיחה "טיעון" ו"שיר החירות". הספר מתאר את ביקורו של המשורר בשאול, מכשיר שאומץ על ידי בלייק מהקומדיה האלוהית של דנטה "וגן העדן האבוד" של מילטון.

לקריאת הערך המלא בוויקיפדיה >