Hume, David, 1711-1776. Philosophical essays concerning human understanding

מחקר בדבר בינת האדם (באנגלית: An Enquiry Concerning Human Understanding) הוא חיבור פילוסופי מאת דייוויד יום, שפורסם בשנת 1748. הספר, מן המרכזיים בכתבי הפילוסופיה האמפיריציסטית של המאה ה-18, עוסק בטבע ההכרה האנושית ובמקורות הידיעה. יום בוחן כיצד האדם רוכש ידע על העולם, ומגיע למסקנה כי כל הידיעה נשענת על ניסיון חושי והרגל, ולא על תבונה או עקרונות מולדים. בין נושאי הספר נכללים טבע האמונה, עקרון הסיבתיות והביקורת על אמונה בניסים — שלדעת יום אין להם תוקף רציונלי, שכן הם מנוגדים לניסיון המצטבר של האנושות. הספר נכתב בעקבות חוסר שביעות רצונו של יום מיצירתו המוקדמת מסכת על טבע האדם, והוא מציג בצורה תמציתית ובהירה יותר את עיקרי שיטתו האמפיריציסטית כמו כן הוא כולל נושאים חדשים שאינם מופיעים בספר הקודם. מתוך גישה המבקשת לבסס את הידע האנושי על ניסיון חושי ולהתרחק מהמטאפיזיקה, בוחן יום את פעולת ההכרה האנושית ואת עקרונות החשיבה הבסיסיים שלה. הספר עוסק במקור מושגינו ובחלוקה בין שני סוגי ידיעה — עובדתית והגיונית — הידועה בשם "המזלג של יום", וכן מפתח את ניתוחו המפורסם של מושג הסיבתיות. בנוסף, הוא כולל דיונים בשאלות של חירות ורצון חופשי, באפשרות קיומם של נסים, ובהשגחה פרטית וחיי עולם הבא. באמצעות דיונים אלה מבקש יום להראות כי תפיסות יסוד בחשיבתנו, ובראשן מושג הסיבתיות, נובעות מהרגל וניסיון מצטבר ולא מהכרה רציונלית טהורה. הספר נחשב ליצירתו הבשלה של יום ולאחת מאבני היסוד של הפילוסופיה המודרנית. הספר השפיע עמוקות על הפילוסופיה של העת החדשה, ובייחוד על עמנואל קאנט, שכתב כי קריאתו בו "העירה אותו מתרדמתו הדוגמטית". הספר תורגם לשפות רבות. בעברית הספר יצא לאור בשנת 2008 בהוצאת הוצאת רסלינג, בתרגומו של גיא אלגת, ובעריכה מדעית של ד"ר יצחק נבו.