סאטירים (מיתולוגיה יוונית)

במיתולוגיה היוונית, הסאטירים (ביוונית: Σάτυροι) היו בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש. נהוג לתארן כבעלי פרסות עז ורגליים שעירות וכן בעלי זוג קרניים הבולטות מקודקודם וזקן תיש. הם חברי לוויה של דיוניסוס, אל היין. לעיתים מתוארים הסאטירים כיצורי יער המתהוללים בקרחות היער עם נימפות ובאקכות, ולעיתים הם מתוארים כשוכני השממה. לעיתים מתורגם שמם בעברית לשעירים. המיתולוגיה הרומית מכנה יצורים אלה או דומים להם בשם פָאוּנִים. לסאטירים היה תיאבון מיני גדול וכן כוח פיזי גדול, לכן הם הרבו לאנוס נימפות ובנות תמותה. המיתוס על אורפיאוס ואורידיקה החל בגלל סאטיר, שרדף אחרי אורידיקה ביער בניסיון לאנוס אותה, ובעת מנוסתה היא לא שמה לב ודרכה על נחש, שהכיש אותה, וכך מתה והגיעה לשאול. "פאן", אל הפרא במיתולוגיה היוונית, היה בן דמותם של הסאטירים. השם "סאטירה" איננו נגזר מן השם "סאטיר", שכן שינויים וטעויות דקדוקיות טשטשו את מקורה של המילה "סאטירה" מהשפה הלטינית (Satura), ועל כן טעות אטימולוגית נפוצה היא לקשר בין סאטיר לסאטירה.