נמק

נֶמֶק (בלועזית: גַּנְגְּרֵנָה, Gangrene. בשלב החמור יותר והמסוכן, הוא מכונה בעברית מַק), הוא מוות נרחב של רקמות בגוף כתוצאה מזיהום או חוסר חמצן. נמקים שכיחים בקצוות הגוף, ובעיקר בגפיים. נמק יכול להיגרם כתוצאה: זיהום קשה הנגרם על ידי חיידקים סוכרת טראומה גופנית (פציעה), עקב הרס כלי דם קריש דם, החוסם מעבר דם אל הרקמות נמק עלול להוות סכנת חיים. תאי הגוף מקבלים באופן שגרתי אותות מתאים סמוכים ברקמה, אותות המעודדים אותם להמשיך במחזור התא ובפעילות המטבולית השוטפת. כשתאים רבים מתים הם מפסיקים לשלוח אותות לתאים הסמוכים, וכך מתפשט הנמק - לעיתים במהירות רבה. במרבית המקרים, הפתרון ההכרחי לנמק הוא להיפטר מהרקמה הנמקה. פעולה זו מתבצעת באמצעות: הטריה - קילוף הרקמה הנמקה. תהליך זה מבוצע בדרך-כלל בנמקים שטחיים על-פני העור נשירה טבעית של הרקמה קטיעת האיבר הנמק במקרה של זיהום חיידקים, טיפול מסיבי באנטיביוטיקה יכול לשפר את המצב. שיטות חדשות לטיפול בנמקים מתמקדות בשחזור כירורגי-פלסטי של האיבר הפגוע, ובמיוחד בשחזור כלי הדם שנהרסו. חיידקים מסוימים, במיוחד מינים מסוימים בסוגים Streptococcus ו-Staphylococcus, המכונים לעיתים "חיידקים טורפים", מסוגלים לגרום לזיהומים נרחבים הגורמים לנמק. זיהומים אלו ידועים בהתפשטותם המהירה, המגיעה ל-3 ס"מ בשעה. שיעור התמותה עומד על כ-20%. כשהזיהום לא מטופל, המוות ודאי (שיעור תמותה של 100%).