ליבות קרח
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
נושא
-
נשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
מידע על הזהות:
מזהים נוספים
- Work cat.: Alley, R.B. The two-mile time machine : ice cores, abrupt climate change, and our future, c2000.
- Cambridge encyclopedia of archaeology, 1980:p. 53 (ice cores, used to derive long climatic records)
- Dictionary of archaeology, 1999:p. 294 (ice cores, in polar glaciers, annual ice layers defined by variations in dust content and acidity)
- Archaeology wordsmith WWW site, Aug. 9, 2005 (Ice cores: Borings taken from the Arctic and Antarctic polar ice caps, containing layers of compacted ice, useful for the reconstruction of paleoenvironments and paleoclimatology and as a method of absolute dating)
תקציר מוויקיפדיה:
ליבת קרח היא דגימת ליבה שמסירים בדרך כלל משכבת קרח או מקרחון הרים גבוה. הקרח נוצר מהצטברות שכבות שלג במשך השנים, ולכן השכבות התחתונות ישנות יותר מהעליונות. ליבת קרח מכילה קרח שנוצר לאורך טווח שנים ממושך. ליבות נקדחות במקדחי יד לשם הוצאת ליבה רדודה או במקדחות מכניות-חשמליות, לעומק של למעלה משלושה קילומטרים, ומכילות קרח שגילו עד 800,000 שנה. ניתן להשתמש בתכונות הפיזיקליות של הקרח ושל החומר הכלוא בו לשחזור האקלים בטווח הגילים של הליבה. הפרופורציות של איזוטופי חמצן ומימן שונים מספקות מידע על טמפרטורות בימי קדם, וניתן לנתח את האוויר הכלוא בבועות זעירות כדי לקבוע את רמת הגזים האטמוספיריים, כמו פחמן דו-חמצני. מכיוון שזרימת החום בשכבת קרח גדולה היא איטית מאוד, טמפרטורת חור הקידוח היא אינדיקטור נוסף לטמפרטורה בעבר. ניתן לשלב נתונים אלה כדי למצוא את מודל האקלים המשקף בצורה המדויקת ביותר את הנתונים הזמינים. זיהומים בליבות קרח עשויים להיות תלויים במיקום. אזורי חוף כוללים בדרך כלל יותר חומר ממוצא ימי, כגון יונים במלח ים. ליבות קרח בגרינלנד מכילות שכבות של לס המתאימות לתקופות קרות ויבשות בעבר, כאשר מדבריות קרים נסחפו ברוח. אלמנטים רדיואקטיביים, שמקורם טבעי או שנוצרו בניסויים גרעיניים, יכולים לשמש לתארוך שכבות קרח. כמה אירועים וולקניים חזקים שלחו חומרים ברחבי העולם, והשאירו חתימה בליבות קרח רבות ושונות, בהן ניתן להשתמש כדי לסנכרן את מאזני הזמן שלהן. ליבות קרח נחקרו מאז תחילת המאה ה-20, וכמה ליבות שנקדחו בהשראת השנה הגאופיזית הבין-לאומית (1957–1958) הגיעו לעומקים של למעלה מ-400 מ', שיא שנשבר בשנות השישים בקידוח לעומק 2,164 מ' בתחנת בירד באנטארקטיקה. פרויקטים של קידוחי קרח סובייטים באנטארקטיקה כוללים עשורים של עבודה בתחנת ווסטוק, כשהליבה העמוקה ביותר הגיעה לעומק של 3,769 מ'. לאורך השנים נקדחו ליבות עמוקות רבות אחרות באנטארקטיקה, בהן פרויקט מדף הקרח המערבי באנטארקטיקה, וליבות המנוהלות על ידי הסקר האנטארקטי הבריטי והמשלחת המדעית הבין-אנטארקטית (International Trans-Antarctic Scientific Expedition – ITASE) . בשנות השבעים החל בגרינלנד רצף פרויקטים שיתופיים, והראשון שבו היה פרויקט מדף הקרח בגרינלנד (East Greenland Ice-Core Project); היו מספר פרויקטים של מעקב, כאשר האחרון, פרויקט ליבת הקרח של מזרח גרינלנד, נועד להשלים קידוח ליבה עמוק במזרח גרינלנד בשנת 2020 אך השלמתו נדחתה.
לקריאת הערך המלא בוויקיפדיה >