חיסונים

רכישת חסינות (באנגלית: Immunization), אשר נוצרת כתוצאה מהתחסנות , היא תהליך רפואי שבו מערכת החיסון של האדם מתחזקת נגד גורם זיהומי (הידוע כאנטיגן). כאשר מערכת זו נחשפת למולקולות הזרות לגוף, היא מארגנת תגובה חיסונית, ומפתחת את היכולת להגיב במהירות למפגש נוסף בזכות זיכרון חיסוני . זהו תפקידה של מערכת החיסון הנרכשת. לכן, על ידי חשיפת אדם או חיה לאימונוגן בדרך מבוקרת, גופו יכול ללמוד להגן על עצמו: תהליך זה נקרא חיסון פעיל. המרכיבים החשובים ביותר של מערכת החיסון שמשתפרים בעקבות החיסון הם תאי T, תאי B והנוגדנים שתאי ה-B מייצרים. תאי B זיכרון ותאי T זיכרון אחראים לתגובה מהירה למפגש שני עם מולקולה זרה. חיסון פסיבי הוא הכנסה ישירה של מרכיבים אלו לגוף, במקום שהגוף ייצר אותם בעצמו. חיסון מתרחש בדרכים שונות, הן בטבע והן באמצעות מאמצים אנושיים במערכת הבריאות. חסינות טבעית נרכשת על ידי אורגניזמים שמערכת החיסון שלהם מצליחה להדוף זיהום קודם, אם הפתוגן הרלוונטי הוא כזה שניתן להתחסן נגדו. לחסינות טבעית יכולות להיות דרגות שונות של יעילות (חלקית ולא מוחלטת) והיא עשויה לדעוך עם הזמן (בתוך חודשים, שנים או עשורים, תלוי בפתוגן). במערכת הבריאות, הטכניקה העיקרית להשראה מלאכותית של חסינות היא התחסנות, המהווה צורה מרכזית של רפואה מונעת, בין אם על ידי מניעת הדבקה (הפתוגן לא מצליח להתרבות מספיק במאכסן), מניעת מחלה קשה (זיהום עדיין מתרחש אך אינו חמור), או שניהם. חיסון נגד מחלות הניתנות למניעה מהווה הקלה משמעותית בנטל המחלות, אף על פי שלרוב הוא אינו יכול להכחיד מחלה לחלוטין. חיסונים נגד מיקרואורגניזמים הגורמים למחלות יכולים להכין את מערכת החיסון של הגוף, ובכך לעזור להילחם או למנוע זיהום. העובדה שמוטציות יכולות לגרום לתאי סרטן לייצר חלבונים או מולקולות אחרות המוכרות לגוף, מהווה את הבסיס התאורטי לחיסונים טיפוליים נגד סרטן ניתן להשתמש במולקולות אחרות לחיסון גם כן, למשל בחיסונים ניסיוניים נגד ניקוטין או בחיסון נגד הורמון הגרלין בניסויים ליצירת חיסון נגד השמנת יתר. נהוג לומר כי חיסונים הם דרך קלה ופחות מסוכנת להפוך לחסין מפני מחלה מסוימת מאשר להסתכן בצורה קלה של המחלה עצמה. הם חשובים הן למבוגרים והן לילדים, מכיוון שהם יכולים להגן עלינו מפני המחלות הרבות הקיימות. חיסון לא רק מגן על ילדים מפני מחלות קטלניות, אלא גם עוזר בפיתוח מערכת החיסון שלהם. באמצעות שימוש בחיסונים, מחלות וזיהומים מסוימים כמעט והוכחדו לחלוטין ברחבי העולם. דוגמה לכך היא מחלת הפוליו. הודות לאנשי מקצוע מסורים בתחום הבריאות ולהורים לילדים שהתחסנו לפי לוח הזמנים, מחלת הפוליו מוגרה בארצות הברית מאז 1979. מחלת הפוליו עדיין קיימת בחלקים אחרים של העולם, ולכן אנשים מסוימים עדיין עשויים להיות בסיכון להידבק בה. אלו כוללים אנשים שמעולם לא קיבלו את החיסון, אלו שלא קיבלו את כל מנות החיסון, או אלו שנוסעים לאזורים בעולם שבהם מחלת הפוליו עדיין נפוצה.