טעויות שיפוטיות

עיוות דין הוא מצב שבו התקבלה בבית משפט החלטה שגויה, כגון הרשעת שווא של נאשם, או עונש קל במיוחד או פסיקה לא נכונה בתביעה אזרחית. עיוות דין מתבטא לעיתים במאסר ממושך של אדם חף מפשע. בחלק מהמקרים מתקיים משפט חוזר, המסתיים בסופו של דבר בזיכויו. בין הגורמים לעיוות דין: טעות בזיהוי של עדי ראייה, הודאת שווא שהוצאה מנאשם בהיותו עציר, עדות שקר של עדים והתנהלות לא ראויה של מערכת אכיפת החוק: המשטרה (למשל טעות או הטיה במזיד בתהליכי הזיהוי פלילי), התביעה או בית המשפט. על פי נתוניו של פרויקט החפות, המחקרים השונים מראים טווח שבין 2.3% ל-5% של חפים מפשע בארצות הברית הנמצאים במאסר, כאשר שעור של 2.3% משמעו שכעת למעלה מ-44 אלף אסירים במדינה זו הם חפים מפשע. נכון למחצית שנת 2024, פרויקט החפות אחראי למעלה מ-200 זיכויים באמצעות בדיקות DNA לאחר הרשעה, כאשר ב-21 מהם הנאשמים נידונו לעונש מוות. על פי הערכה אחרת, שיעור הרשעות השווא מגיע ל-11.6%. על פי מחקר נוסף, משנת 2014, 4.1% מהנידונים למוות בארצות הברית מאז 1973 היו חפים מפשע. סעיף 14(6) של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות קובע שאדם שנענש ולאחר מכן הרשעתו בוטלה מחמת גילוי ממצא חדש, זכאי לפיצוי בהתאם לחוק, אלא אם מתברר שהאדם עצמו תרם לאי-גילויו בזמן של הממצא המזכה.