חולים סופניים

מחלה סופנית (באנגלית: terminal illness; ולעיתים אף בעברית: מחלה טרמינלית) הוא מונח רפואי אשר נפוץ במאה ה-20 לתיאור מחלה שאי אפשר לרפאה או לטפל בה באופן שיביא לשינוי במהלכה, ושצפוי כי תגרום למותו של החולה בתוך פרק זמן קצר. המונח משמש שימוש רב לציון מחלות מתמשכות וקטלניות, כגון מחלות ממאירות, מחלות לב או מחלות גנטיות חשוכות מרפא, מלציון פגיעות טראומה גופנית. במובנה הפשוט מחלה סופנית היא מחלה אשר קרוב לוודאי תגרום למותו של החולה בתוך פרק זמן קצר יחסית. חולה הלוקה במחלה סופנית מתואר כחולה סופני. לעיתים חולה מוגדר כחולה סופני כאשר, על פי הערכה, תוחלת חייו היא שישה חודשים או פחות גם אם יינתן לו טיפול מיטבי ובהנחה שהמחלה תתקדם באופן האופייני לה. תיחום הזמן לשישה חודשים הוא שרירותי, והערכות תוחלת חיים עשויות להיות לא מדויקות. לכן אף שניתן להגדיר חולה כחולה סופני, אין כל ביטחון שתוחלת חייו לא תהיה ארוכה או קצרה מן התחזית. לא כל חולה הלוקה במחלה שקיימת סבירות גבוהה שתגרום למותו הוא חולה סופני. כך למשל תוחלת חייהם של חולים במחלת האיידס, הנמצאים במשטר טיפולי מתאים, ארוכה בהרבה משישה חודשים. במחקרים שנעשו נמצא שרופאים נוטים בדרך כלל להערכות מוגזמות של תוחלת חיים במחלות מתמשכות ומסוכנות, ובמציאות תוחלת החיים של החולים קצרה מן הניבוי של רופאיהם.