חסדא, אמורא
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
אישיות
-
נשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
מידע על הזהות:
- Afik, I. Tefisat ha-ḥalom etsel Ḥazal, 1990?:tab. of contents (Rav Ḥisda) p. iii (Rav Hisda [in rom.])
- Enc. Judaica, c1971(Ḥisda; c. 217-309; Babylonian Amora whose lifetim spanned the 2nd & 3rd generations)
- Enc. Judaica, 1931(Chisda; in Jerusalem Talmud, R. Chisdai = Ḥisdai [in Heb.]; b. abt. 217, d. abt. 309)
- LC manual cat.(hdg.: Ḥisda, ca. 217-ca. 309; variant: Ḥasda)
תקציר מוויקיפדיה:
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית. מן האמוראים הבולטים בדורו, דיין וראש ישיבת סורא. למד תורה מפי רב ותלמידיו ומפי תלמידי שמואל, והיה תלמיד-חבר של רב הונא. אחרי פטירתם של רב הונא ורב יהודה, ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא, עמד רב חסדא בראש ישיבת סורא במשך 10 שנים. הוא האריך ימים ונפטר בגיל 92. רב חסדא נודע בשקדנותו ובתורתו, והיה ממעט לישון בלילות. נשא ונתן בהלכה עם רב נחמן, עם רב ששת ועם רבה בר רב הונא. תלמידיו נמנו עם גדולי הדור שאחריו, ובהם רבי זירא ורבא. מאמריו של רב חסדא רבים והם מקיפים תחומים רבים בהלכה ובאגדה, דברי מוסר ודרך ארץ. החוקרים דנו בשאלה, האם שהה רב חסדא תקופה מסוימת בארץ ישראל. רב חסדא עסק בייצור שיכר בהצלחה רבה והתעשר מכך. לרב חסדא הייתה משפחה ענפה. בגיל 16 נישא לבתו של רב חנן בר רבא, חתנו של רב. בנותיו נישאו לתלמידי חכמים מפורסמים, אחד מהם הוא האמורא רבא, שנישא לבתו לאחר שנפטר בעלה הראשון, האמורא רמי בר חמא. בניו נמנו עם חכמי הדורות הבאים.
לקריאת הערך המלא בוויקיפדיה >