יהושע בן יהוצדק (כהן גדול)

יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני. לאחר הכרזת כורש (בשנת ג'ש"צ; על פי המקובל במחקר ההיסטורי, בערך 538 לפנה"ס), עלו כארבעים אלף יהודים מבבל ארצה, ובראשם זרובבל בן שאלתיאל, צאצא לבית המלוכה ממשפחת דוד. לצידו עמד יהושע בן יהוצדק, צאצא לכהנים הגדולים ממשפחת פינחס בן אלעזר הכהן. יש אומרים, שאף אביו יהוצדק, היה כהן גדול בבית ראשון. בחזון הנביא זכריה מכונה יהושע "אוּד מוצל מאש", מאחר ששרד מחורבן הבית הראשון. יהושע התמנה לכהן גדול על ידי העולים מבבל. יחד עם זרובבל, הקים יהושע את בית המקדש השני: בתחילה הוקם מזבח העולה בלבד והוקרבו עליו קורבנות, וכעבור מספר שנים הושלם ההיכל, בעידודם של חגי הנביא וזכריה הנביא. מערכת היחסים בין יהושע הכהן הגדול, כמנהיג דתי, לבין זרובבל, כמנהיג מדיני, מתוארת במקרא כפורה וחיובית: "ועצת שלום תהיה בין שניהם". גם חזון המנורה וענפי הזית (ששימש מקור השראה לסמל מדינת ישראל) מבטא ציפייה לשיתוף פעולה בין "שני בני היצהר" (ה"מלך" - זרובבל, והכהן הגדול - יהושע, המשוחים בשמן המשחה). ככל הנראה, היה יהושע בן למשמרת ידעיה. בכך מוסבר מדוע משמרת זו הייתה המשמרת הראשונה בימי בית המקדש השני, מפני שהייתה משמרתו של הכהן הגדול. על פי רש"י עזרא הסופר היה דודו של יהושע בן יהוצדק (עזרא היה אחיו של יהוצדק, שניהם בני שריה הכהן הגדול, על פי פשוטו של מקרא אין הכרח כזה ולא ברור שהיו קרובים מכיוון שלפי החשבון ההיסטורי עזרא עלה לארץ עשרות שנים לאחר יהושע). יהושע המשיך בתפקידו ככהן גדול, שזכה בו עקב עלייתו המוקדמת יותר ועקב היותו בן לכהן הגדול מבית ראשון, אבל עזרא הסופר נחשב מעתה לסמכות הרוחנית הבכירה שהובילה את עולי בבל: ”כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט” (עזרא ז', י'). על פי מסורת עממית ומפוקפקת (סביר שיהושע נקבר בירושלים ושגופתו לא נשלחה לבבל להיקבר בה) קבור יהושע בקבר יהושע כהן גדול בבגדאד, בירת עיראק, לגדות החידקל. בחלקת קברו נקברו דיינים ופוסקים דוגמת יעקב בר יוסף הרופא ועבדאללה סומך. כשזה האחרון הועבר לבית עלמין אחר הסמוך לבגדאד ואיננו קבור עוד בחלקה.