עכו (ישראל) היסטוריה מצור 1189-1191

המצור הצלבני על עכו, שנערך בין השנים 1189–1191, היה אקורד הפתיחה של מסע הצלב השלישי ותחילת בניין הממלכה הצלבנית לאחר קרב קרני חיטין. המצור, שסימן את מעבר היוזמה הצבאית מהמוסלמים לצלבנים, החל כיוזמה פרטית של גי דה ליזיניאן שתפס עמדה שולטת מול העיר ביום 28 באוגוסט 1189 וזמן קצר לאחר מכן הפך המקום לאבן שואבת לאבירים נוצרים מאירופה. במשך שלוש שנים התחוללו קרבות במישור המקיף את עכו, על חומות העיר ובים, כאשר הצבאות הנוצריים שולטים על נקודות אסטרטגיות אך מוקפים ונמצאים במצור חלקי של צבאות צלאח א-דין. המצור נחשב לאחד הקשים והממושכים בתולדות ממלכת הצלבנים, והיסטוריונים בני התקופה השוו אותו למערכה לכיבוש טרויה כמתואר בספר האיליאדה. לאחר שהצדדים הגיעו לנקודת שבירה, הגיעו לחופי עכו כוחות צבא אנגליים של ריצ'רד הראשון ("לב הארי") ושל פיליפ השני מלך צרפת והצטרפו למערכה, וב-12 ביולי 1191 נכנעה עכו.