פסנדן, ויליאם פיט, 1806-1869
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
נשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
מידע על הזהות:
- title page (by William Pitt Fessenden) page 2 ([signed] William Pitt Fessenden ( (An oration, delivered before the young men of Portland, July 4, 1827, 1827, viewed December 19, 2023:) )
- Maine. Legislature. House of Representatives. The Honorable the Senate and House of Representatives in Legislature assembled, in 1861, 1861, viewed December 19, 2023:page 3 (The remonstrance of William P. Fessenden of Portland) page 6 ([signed] W.P. Fessenden) page 8 (the remonstance of Wm. Pitt Fessenden)
- His Speech ... on the bankrupt bill ... 1841.
- Biog. dir. of the U.S. Congress, 1989(Fessenden, William Pitt; representative and senator from Me.; grad. Bowdoin College, 1827; lawyer in Bridgeton, Bangor, and Portland, Me.; member Me. House of Representatives; U.S. Secretary of Treasury, 1861-65)
- MWA/NAIP files(hdg.: Fessenden, William Pitt, 1806-1869; usage: William Pitt Fessenden; W.P. Fessenden; Mr. Fessenden)
תקציר מוויקיפדיה:
ויליאם פיט פסנדן (באנגלית: William Pitt Fessenden; 16 באוקטובר 1806 – 8 בספטמבר 1869) היה פוליטיקאי אמריקאי ממיין. פסנדן היה חבר המפלגה הוויגית, ובהמשך חבר המפלגה הרפובליקנית. הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וכסנאטור ולאחר מכן כמזכיר האוצר של ארצות הברית בקבינט של הנשיא אברהם לינקולן בחודשים האחרונים של מלחמת האזרחים. פסנדן היה עורך דין במקצועו, דמות מובילה בקרב מתנגדי העבדות במיין. בקונגרס הוא לחם בכוחם של בעלי העבדים ששלטו במדינות הדרום. הוא הקים קואליציה מתנגדת עבדות בבית המחוקקים של מדינתו שבחרה אותו לסנאט של ארצות הברית. ארגון זה היה הציר המרכזי של המפלגה הרפובליקנית במיין. בסנאט לקח פסנדן חלק מרכזי בוויכוח על קנזס, שגינה את הרחבת העבדות. הוא הוביל את הרפובליקנים הרדיקליים במתקפה נגד הדמוקרטים סטיבן דאגלס, פרנקלין פירס וג'יימס ביוקנן. נאומיו של פסנדן נקראו במקומות רבים, השפיעו על רפובליקנים כמו אברהם לינקולן ובנו את בסיס התמיכה של לינקולן להשגת מועמדות המפלגה לנשיאות בבחירות של 1860. במהלך מלחמת האזרחים סייע פסנדן לעצב את מדיניות המיסוי והפיננסים של האיחוד. הוא מיתן את גישתו הרדיקלית משכבר, תמך בלינקולן נגד הרדיקלים והיה למזכיר האוצר בממשלו. לאחר המלחמה שב פסנדן למושבו בסנאט ושימש כיושב ראש הוועדה המשותפת לשיקום, שקבעה תנאים לחידוש הייצוג בקונגרס של מדינות הדרום, וניסחה את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית. בהמשך העניק פסנדן תמיכה מכרעת שמנעה את הדחתו של הנשיא אנדרו ג'ונסון במסגרת משפט ההדחה שהבית פתח נגדו. הוא היה הסנאטור הראשון שהכריז "לא אשם" ובעקבותיו באו שישה סנאטורים רפובליקנים אחרים וכתוצאה מכך זוכה הנשיא ג'ונסון.
לקריאת הערך המלא בוויקיפדיה >