קדושים מעונים נוצריים

בנצרות, מרטיר (באנגלית: Martyr; בעברית: קדוש מעונה) הוא אדם שנהרג בשל עדות או אמונה בישו. בתקופת הנצרות הקדומה, מרטירים הוגדרו כמי שמתו בדרכים קשות, כגון סקילה, צליבה ועוד. מקור המונח מרטיר היא במילה היוונית קוינית "μάρτυς", שמשמעותה "עדות". המונח נקשר לשליחים בברית החדשה אשר סבלו מרדיפות לאורך המאה ה-1 לספירה, אך כיום המונח משמש לתיאור רדיפת נוצרים. תקופת הנצרות שלפני קונסטנטינוס נקראת "תקופת המרטירים" מסיבה זו. באמנות נוצרית מערבית, מרטירים מחזיקים ענף של דקל, המסמל את הניצחון של הרוח על האדם. לעיתים, נוצרים אף היו מניחים ענפי דקל על קברים של מרטירים נוצרים.