היץ', צ'רלס ג'

צ'ארלס ג'יי. היץ' (9 בינואר 1910 – 11 בספטמבר 1995) היה כלכלן אמריקאי וכיהן כעוזר שר ההגנה של ארצות הברית בין השנים 1961–1965. לאחר מכן שימש כסגן הנשיא (1965–1967) ולאחר מכן נשיא (1967–1975) של אוניברסיטת קליפורניה, ולאחר מכן כנשיא הארגון Resources for the Future (1975–1978). היץ' נולד בעיר בונוויל, מיזורי, לארתור מ. היץ'(Arthur M. Hitch) ולברטה ג'ונסטון (Bertha Johnston). אחיו היה תומאס קמפר היץ'. הוא התחנך בבית הספר הצבאי קמפר {אנ|Kemper Military School}, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת אריזונה, שם הצטרף לאחוות דלתא צ'י וקיבל תואר ראשון בכלכלה בשנת 1931. לאחר לימודים לתארים מתקדמים באוניברסיטת הרווארד בשנים 1931–1932, זכה במלגת רודס לאוניברסיטת אוקספורד, שם קיבל תואר ראשון נוסף בשנת 1935 ותואר מוסמך Oxbridge בשנת 1938. באותה שנה הפך לחבר הסגל הראשון באוניברסיטה שהיה בוגר מלגת רודס, כאשר מונה לעמית במכללת קווינס, אוקספורד. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת היץ' ככלכלן בצוות של וו. אברל הרימן בעת שליחותו המיוחדת באירופה, ולאחר מכן הצטרף למועצת הייצור המלחמתית. לאחר מכן שירת במשרד לשירותים אסטרטגיים (OSS) כקצין בצבא ארצות הברית, והשתחרר בדרגת לוטננט ראשון בשנת 1945. בין השנים 1948–1961 עמד בראש מחלקת הכלכלה של תאגיד ראנד (Rand Corporation) שבסנטה מוניקה, קליפורניה. במהלך תקופה זו חיבר יחד עם רולנד מק'קין את הספר The Economics of Defense in the Nuclear Age (הוצאת אוניברסיטת הרווארד, 1960), שתואר על ידי הניו יורק טיימס כ"כתבי הקודש" של תקצוב ההגנה. בשנות ה־60, תרם היץ תרומה משמעותית לעיצוב החשיבה הביקורתית בניתוח מערכות, במיוחד בכל הנוגע להבהרת מטרות פעולה. בפרסום מ-1960 מטעם מכון ראנד, "On the Choice of Objectives in Systems Studies", טען היץ כי יש לבחון את מטרותיהן של מערכות באותה מידה של קפדנות מקצועית שבה נבחנים מודלים ונתונים. הוא טכן כי לא משנה כמה אלגנטי הפתרון שלך, אם הוא מכוון לפתור את המטרה הלא נכונה, זה שקול כמו לענות על התשובה הלא נכונה. גישה זו שיקפה מגמה רחבה יותר בשיח הציבורי והמחקרי של התקופה: מוסדות מחקר, ועדות ממשלתיות ויוזמות מדיניות שונות החלו לעסוק בשאלות מהותיות של תכלית וכיוון. דוגמה בולטת לכך היא ועדת היעדים הלאומיים של הנשיא אייזנהאואר ודו"ח Goals for Americans משנת 1960, שנועדו להציע חזון ערכי ואסטרטגי לעתידה של ארצות הברית. עבודתו של היץ' עמדה ברוח התקופה והייתה חלק בלתי נפרד מהתפתחות החשיבה התכנונית שהתמודדה עם "בעיות נבזיות" ודרשה בירור מפורש של מטרות וערכים במערכות מורכבות. גישתו הייתה חדשנית בזמנה, שכן הציעה לנסח בעיות מערכתיות דרך פעולתה של המערכת – "מה היא עושה" – ולא דרך רכיביה הפיזיים. הדבר שיקף מעבר מחשיבתי-טכני לחשיבה ביקורתית-ערכית, ונחשב לצעד חשוב בהתמודדות עם מה שנקרא לימים "בעיות נבזיות" (wicked problems) – בעיות חברתיות מורכבות ללא פתרון חד-משמעי. בשנים 1961–1965 שימש כעוזר שר ההגנה בממשלות קנדי וג'ונסון, והיה אחראי על רפורמה מקיפה בתקציב הצבאי. בתפקידו כחשב הכללי של משרד ההגנה, הנחה אותו שר ההגנה רוברט מקנמרה לגבש תקציב ביטחוני לטווח ארוך המבוסס על תוכניות – מהלך שהוביל ליצירת מערכת תכנון, תכנות ותקצוב (PPBS) של משרד ההגנה. לאחר שהמושל רונלד רייגן פיטר את נשיא אוניברסיטת קליפורניה קלארק קר עם כניסתו לתפקיד בשנת 1967, מונה היץ' למחליפו. אחת מהבטת הבחירות של רייגן הייתה להפסיק את פעולתם של סטודנטים פעילים פוליטית בתקופת מלחמת וייטנאם, וכן לקצץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה. ניסיונותיו של היץ' לשמור על עצמאות האוניברסיטה לא תמיד נשאו פרי: נאלצו להתחיל לגבות שכר לימוד, והרקטורים – שמונו על ידי המושל – קיבלו את הסמכות למנות ולקדם סגל אקדמי. היץ' עזב את תפקידו כנשיא האוניברסיטה בשנת 1975. באותה שנה קיבל את מדליית UCSF. לאחר פרישתו מהאוניברסיטה, מונה לנשיא הארגון Resources for the Future, תפקיד בו שימש עד לפרישתו ב-1978. לאחר מותו נבחר כחבר לשנת 2002 באגודה למדעי המחקר התפעולי ומדעי הניהול (INFORMS).